זהר

קנג) כיון דמטי ב"נ לישתבח, ישוי רעותיה לברכא ליה לקב"ה, כגון יוצר אור, יוצר המאורות. לאהבה אותו, כד מטי לאהבת עולם, ואהבת את יי' אלהיך, דדא איהו רזא דרחימו דקב"ה, והא אוקמוה. ליחדא ליה, שמע ישראל יי' אלהינו יי' אחד, דהכא קיימא רזא דיחודא דקב"ה, ליחדא שמיה ברעותא דלבא כדקא חזי. ומתמן ולהלאה אדכרותא דיציאת מצרים, דאיהו פקודא לאדכרא יציאת מצרים דכתיב וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.

פירוש הסולם

קנג) כיון דמטי ב"נ וכו': ב) כיון שהגיע האדם לישתבח, ישים רצונו לברך אל הקב"ה, כמו יוצר אור יוצר המאורות. ג) לאהבה אותו, היינו כשמגיע לאהבת עולם, ואל, ואהבת את ה' אלקיך. שזה סוד אהבת הקב"ה. ד) ליחד אותו, היינו שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד. שכאן נמצא סוד היחוד של הקב"ה, ליחד שמו ברצון הלב כראוי. ומשם ולהלאה, זכרון של יציאת מצרים, שהיא מצוה להזכיר יציאת מצרים, שכתוב, וזכרת כי עבד היית בארץ מצרים.