זהר

קנג) דא איהו דלזמנין מתבר לביה לגביה מאריה. וכדין אשתכחו תלת שרטוטין זעירין, דמעברן בההוא שרטוטא דקיק, דאתוסף על אינון תרין דפותיא, ורזא דא ה' דמתחברא עם ר'. דא ארחא, דא ביתא. דא חדוה, דא עציבו, דא תועלתא, דא עצלא, דא טב עינא, דא חמידא, ומפזר ממונא. דא מתבר לביה, ותב למאריה.

פירוש הסולם

קנג) דא איהו דלזמנין וכו': זה הוא שלפעמים נשבר לבו לפני אדונו. ואז נמצאים ג' קוים קטנים העוברים על קו הדק ההוא הנתוסף על אלו השנים שברוחב. וסוד זה הוא. ה' המתחברת עם ר'. וחוזר על הדברים בדרך קצר, הטוב לזכרון. זה דרך. זה בית. זה חדוה. זה עצבות. זה תועלת. זה עצל. זה טוב עין. זה חמוד ומפזר כסף. זה נשבר לבו ושב לאדונו.