זהר

קנג) פתח רבי ואמר, הכי אדם הראשון, נשמתא לנשמתא. חוה, נשמתא. קין והבל, הבל, מזינא חדא עם אדם וחוה, ואתקרי רוח דקודשא. קין, רוח דטומאה דשמאלא, אתקרי כלאים. והוי עירבוביא, דלא אצטריך. סטרא אחרא, דלא מזינא דאדם וחוח. ועל דא, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. ועל דא, לא תיעול ברית דקודשא ברשות אחריתי, לא יהיה לך אלהים אחרים על פני.

פירוש הסולם

קנג) פתח רבי ואמר וכו': פתח רבי ואמר. כך הוא, כמו אלימלך ונעמי וכו' (כנ"ל אות קמ"ד) אדם הראשון, הוא נשמה לנשמה, חוה, היא נשמה, קין והבל, הבל הוא ממין אחד עם אדם וחוה, והוא נקרא רוח דקדושה. קין, הוא רוח הטומאה של שמאל, ונקרא כלאים. והוא עירוב בקדושה, שאינו צריך. והוא הצד האחר, שלא ממין אדם וחוה. ועל זה כתוב, לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו. ששור הוא בהמה טהורה, והחמור הוא בהמה טמאה, שאסור לערבם זה בזה. ועל כן לא תבא ברית קודש ברשות אחרת. לא יהיה לך אלהים אחרים על פני.