זהר

קנג) א"ר יוסי, יי' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה. בשעתא דקב"ה תב משעיר, דלא קבילו אורייתא, ארץ רעשה וגו'. מ"ט רעשה. בגין דבעאת לאהדרא לתוהו ובוהו, דהכי אתני קב"ה בעלמא, אי יקבלון בני ישראל אורייתא, מוטב. ואם לאו, אהדר עלמא לתוהו ובוהו. כיון דחמאת ארעא, דהא אזמין קב"ה לכל עממיא דיקבלו אורייתא, ולא קבילו. ומכל עממיא לא אשתארו אלא ישראל בלחודייהו, חשיבת ארעא, דישראל לא יקבלון כוותייהו, ובג"כ ארץ רעשה. כיון דאמרו נעשה ונשמע, מיד שקטה, הה"ד ארץ יראה ושקטה. יראה בקדמיתא, ולבסוף ושקטה.

פירוש הסולם

קנג) אמר ר' יוסי וכו': אר"י, ה' בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה, היינו, בשעה שהקב"ה שב משעיר, שלא קבלו התורה, ארץ רעשה וגו'. מהו הטעם שרעשה. הוא משום, שרצתה לחזור לתוהו ובוהו, כי כך התנה הקב"ה עם העולם, אם יקבלו ישראל את התורה טוב, ואם לא, אחזיר את העולם לתוהו ובוהו. כיון שראתה הארץ שהזמין הקב"ה לכל העמים שיקבלו התורה, ולא קבלו, ומכל העמים לא נשאר אלא ישראל בלבד, חשבה הארץ שגם ישראל לא יקבלו התורה כמוהם. ובשביל זה ארץ רעשה, כיון שאמרו ישראל, נעשה ונשמע, מיד שקטה. ז"ש ארץ יראה ושקטה. בתחילה יראה, ואח"כ ושקטה.