זהר

קנג) עד דאתי צפרא, כיון דאתי צפרא, קם ההוא נע״ר, יונק משדי אמיה, לדכאה להו, ועאל לשמשא. כד אתער בקר, כדין היא שעתא דרעוא, דאשתעי מטרוניתא במלכא, ומלכא משיד מניה חד חוטא דברכאן ופריס על מטרוניתא, ועל אינון דמזדווגי לה. מאן אינון דמזדווגי עמה. אינון דמשתדלי באורייתא בליליא, כד אתפלג.

פירוש הסולם

קנג) עד דאתי צפרא וכו׳: עד שבא הבקר. כיון שבא הבוקר, קם נער ההוא, שהוא מטטרון, היונק משדי אמו, שהיא המלכות, לטהר אותם, דהיינו להמלאכים שבלילה, ונכנס לשמש, כשנתעורר הבוקר אז היא שעת רצון, שהמלכה מספרת עם המלך, שהוא ז״א. והמלך מושיט מעצמו חוט אחד של ברכות, דהיינו חסדים, ופורש על המלכה, ועל אלו המתחברים עמה. מי הם המתחברים עמה. היינו אותם שעוסקים בתורה בלילה, בעת שנחלק.