זהר

קנג) ובגין כך, קב״ה חס עלייהו דישראל, דאינון לא ידעין מלה בכל אינון בתי. והוא אמר, אתון לא ידעין, אנא ידענא, וארשימנא לון בנגע. נגע דייר בביתא, הא נגע אחרא תקיפא, דיפיק ליה, ויעבר ליה מן עלמא. וכדין ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו. כיון דאזיל ליה, מאי טעמא ונתץ את הבית. אלא בכל זמנא דההוא בנין להוי קיים, דיליה הוא, ויכיל לאהדרא.

פירוש הסולם

קנג) ובגין כך קב״ה וכו׳: ומשום זה הקב״ה חס על ישראל, שהם אינם יודעים דבר, בכל אלו הבתים שמצאו בארץ, אם יש שם רוח הטומאה או לא, והקב״ה אמר, אתם אינכם יודעים, אני יודע, ואציין אותם בנגע. נגע יושב בבית, שהוא הסטרא אחרא, הרי נגע אחר תקיף, ששלחתי שם, שיוציאו ויעבירו מן העולם. ואז, ונתץ את הבית את אבניו ואת עציו. שואל, כיון שהנגע הלך לו, מכח נגע האחר שהוציאו, מה הטעם, ונתץ את הבית, הרי הס״א כבר הלך משם. ומשיב אלא בכל זמן שהבנין ההוא יהיה עומד, שלו הוא, של הס״א, ויכול לחזור.
ביאור המאמר. הבונה בית צריך לבנותו בצדק, דהיינו שיהיה מרכבה של השכינה שנקראת בית, ונקראת צדק, והיינו בסוד הארת חכמה שבה, בסו״ה בחכמה יבנה בית. וז״ש (באות ק״ז) בעי לאדכרא בפומיה דהא לפולחנא דקב"ה הוא בני, ואם לא, הסטרא אחרא נמשך אל הבית, ורוח הטומאה של הס״א שורה בו, שהוא לעומת רוח הקדוש של השכינה. ועליו כתוב, הוי בונה ביתו בלא צדק, שהוא השכינה הנקראת צדק. וההפרש בין הס״א אל השכינה, הוא, כי תקון הארת החכמה שבמלכות הוא שתאיר ממטה למעלה, כהכרעת קו האמצעי כנ״ל (ב״א דף ס׳ ד״ה מחלוקת) והסטרא אחרא ממשיך החכמה ממעלה למטה, ומפריד השמאל מן הימין. ואותם הבתים של הכנענים שבנו ביתם לסטרא אחרא ועבודה זרה, שכן בהם רוח הזה דס״א מקו שמאל, וע״כ דינין דקו שמאל הקשים יש שם שמזיקים בני אדם. וז״ש (באות קנ״א) ומאן דדייר ביה יכיל לאתזקא דהא וכו׳, דהיינו שדינין דקו שמאל יזיקו לו.
ונודע שבעת שקו השמאל נפרד מן הימין אין עצה להכניעו ולהחזירו לימין אלא ע״י התעוררות הדינים ממסך דחירק, שה״ס להעלות המלכות למקום בינה הממעט את קו שמאל מג"ר דחכמה, (כנ"ל לך י״ג ד״ה ונתבאר) וסוד הנגעים נמשכים ג״כ מדינין אלו דעלית המלכות למקום בינה, כנ״ל (באות קל״א) שה״ס הי׳ שנכנסה לאור והאור נתמעט לאויר ע״ש.
וזה אמרו קב״ה חס עלייהו וכו׳ וארשימנא לון בנגע, נגע דייר בביתא הא נגע אחר תקיפא דיפיק ליה וכו׳ כיון שנגע של השראת הסטרא אחרא ישנו בבית, שהוא הארת השמאל ממעלה למטה בפירוד מן הימין, הא נגע אחר, שהוא הנגע ששולח הקב״ה בבתים אלו, הנמשכים מן י׳ שנכנסה לאור, הממעט קו השמאל מחכמה. והס״א יוצא מן הבית, כי אין לו כח עוד להמשיך מה משמאל הנפרד. וז״ש, דיפיק ליה ויעבר ליה מן עלמא, כי כיון שממעט קו השמאל שהוא כחו של הס״א, נמצא שיוצא, לא לבד מן הבית, אלא מן עלמא, שנתבטלה כולה. אמנם אחר שהנגע נתגבר על רוח הטומאה ובטלו, הרי נשאר הנגע בבית, ואין מי שיבטלו וז"ש, בכל זמנא דחהוא בנין להוי קיים וכו' (ועי׳ מצורע אות מ״ט).