זהר

קנג) לבתר יו״ד אפיק כלא, ושלשל כלא בקשורא חדא, דא בדא. והא אוקמיה בוצינא קדישא, י׳ אפיק ההוא נהר, דכתיב ביה ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. דא ה׳, רזא דבינה, והיא אימא עלאה.

פירוש הסולם

קנג) לבתר יוד אפיק וכו׳: לאחר כך, היוד הוציאה הכל, ושלשלה הכל בקשר אחד זה בזה. והרי העמיד המאור הקדוש. הי׳ שהיא חכמה, הוציאה ממנה נהר הזה, שהוא בינה, כי זו״ן דחכמה נעשו לבינה, כנ״ל בדבור הסמוך, שכתוב בו, ונהר יוצא מעדן להשקות את הגן. שזו ה׳ ראשונה דהוי״ה, כי ו״ד, דמילוי יו״ד, שה״ס זו״ן דחכמה. נצטיירו לה׳ שהיא צורת ד׳ על ו׳, שה״ס בינה. והיא אמא עלאה, דהיינו ישסו״ת.