זהר

קנב) ו', אפיק בזיקין דנור, על ספר שתיתאה, תרין סטרין. סטר חד, מרחיש גבורן. סטר חד, רוח חכמה דבהיק. וההוא זיויא אשתטח לתלת אנפוי. וזיויא דסטרוי, קיים לתלת לתתא. ארבע בארבע רשימין. חד לקבל חד שליט. חד רכיב. תרי אתוון רשימין בחד. ושוי עלוי את ו'.

פירוש הסולם

קנב) ו'. אפיק בזיקין וכו': ביאור ספירה ו', שהיא ספירת הת"ת שבמלכות, דהיינו קו האמצעי. הוציא בניצוצי אש על ספר הששי, שהוא תפארת, שני צדדים, שהם ימין ושמאל. כי קו האמצעי כולל בתוכו את קו הימין ואת קו השמאל. צד אחד, שהוא קו הימין, מעורר גבורות. צד אחד, שהוא קו השמאל, יש בו רוח חכמה הבהיר. וזיו ההוא של קו האמצעי, משתטח לג' פנים שלו, שהם פני אריה, פני שור, ופני נשר, שה"ס חג"ת. כי קו האמצעי מתקן החסד והגבורה שלמעלה ממנו, ונמצא מתפשט לכל ג' קוין. וזיו צדדיו, דהיינו של ג' הקוין חג"ת, מקיים לשלש ספירות שלמטה, שהם נה"י. רשומים ארבע בארבע. אחד כנגד אחד שולט. אחד רוכב. שתי אותיות רשומות באחד. ונתן עליו אות ו'. מרחיש פירושו מעורר. מלשון, רחש לבי דבר טוב (תהלים מ"ה).
פירוש. ספר הששי הוא ספירת ת"ת, שהיא קו האמצעי, שבכח המסך דחירק שבו ממעט קו השמאל ומיחד אותו עם הימין (כנ"ל בפלפה"ס אות ל"ב עש"ה) שעי"ז שניהם יכולים להאיר. ומסך דחירק הזה נבחן לזיקין דנור, משום שממעט קו השמאל מג"ר דחכמה (כמ"ש שם). ומתוך שקו האמצעי תקן ב' הקוין ימין ושמאל, הוא כולל אותם בתוכו. משום שכל מה שהתחתון גורם להאיר בעליון, זוכה בו גם התחתון. וכבר ידעת שגילוי החסדים הוא בימין, וגילוי החכמה הוא בשמאל.
וז"ש אפיק בזיקין דנור על ספר שתיתאה, שקו האמצעי שהוא ספר הששי הוציא ותקן על זיקין דנור, שהוא המסך דחירק, תרין סטרין, שהם ימין ושמאל, ומפרש. סטר חד מרחיש גבורן, שצד הימין, שבו אור החסדים מעורר גבורות, כלומר שבו נתתקן המסך דחירק, לשמור על החסדים שבו, שלא יתבטלו מכח קו השמאל. סטר חד, רוח חכמתא דבהיקו, שהוא צד השמאל שבו מתגלה החכמה הבהירה, כנ"ל. וההוא זיויא אשתטח לתלת אנפוי, שהם פני אריה פני שור, פני נשר, שהם חג"ת. כי הזיו והתקון של קו האמצעי מגיע לשלשתם. וזיויא דסטרוי קיים לתלת לתתא, שהם נה"י. כי מן החג"ת יוצאים ג' קוין נה"י.
ונודע שאין מרכבה פחותה מארבעה, שהם ג' קוין ומלכות המקבלת אותם. וכיון שיש בקו האמצעי שני אורות, חסדים וחכמה, ע"כ הוצרך לב' מרכבות, מרכבה אחת על אור החסדים ומרכבה אחת על אור החכמה. וז"ש, ארבע בארבע רשימין, שרשומים, בספר הששי, ב' מרכבות שבכל אחת ארבע. ארבע על המשכת החסדים, וארבע על המשכת החכמה. חד לקבל חד שליט, שע"י המרכבות, שולט אחד כנגד אחד, כלומר, שיש מציאות לב' מיני האורות, לאור החסדים ולאור החכמה. חד רכיב, אבל אור אחד רוכב על ב' המרכבות, דהיינו רק אור החסדים בלבד. וע"כ תרי אתוון, שהם הימין והשמאל, שבהם ב' אורות חכמה וחסדים, רשימין בחד, ששניהם רשומים באור אחד, שהוא אור דחסדים. כי זה הכלל, שהרוכב על המרכבות הוא השולט במרכבות, וכיון שרק אור החסדים הוא הרוכב על ב' המרכבות, כנ"ל, ע"כ הוא השולט. ושוי עלוי את ו'. כי הו' מורה על הארתו ממעלה למטה. שע"כ יש לה רגל, ולא כהי' שאין לה רגל, המורה שאין הארתה נמשכת למטה כנ"ל בדבור הסמוך. ולפיכך כיון שבספר הששי שולט רק אור דחסדים, כנ"ל, לכן אורו נמשך ממעלה למטה. ועל כן נתן עליו אות ו', שהארתה נמשכת עד למטה.