חיפוש מתקדם

חיפוש לפי כותרת
חיפוש בטקסט

אות קנב

זהר

קנב) מאן אוליפנא. מפרשתא דדוד אוליפנא. מה כתיב, ויבא הלך לאיש העשיר, הלך דקריב לפתחא, ולא בעי לאתעכבא תמן, אלא למהך לארחיה. כך הוא יצר הרע, כמה דמקרב לביתא, מתקרב גבי דב"נ, אתער עליה בחובא זעיר, דא הוא אורח עראי. חמי דלית דמחי בידיה, מה כתיב, לעשות לאורח הבא אליו, אתעביד ליה אורח אכסנאי בביתא, אתער עליה בחובוי יתיר, יומא חד, או תרין יומין, כהאי אורח דשראן ליה בביתא, יומא חדא, או ב' יומין, כיון דחמי דלית מאן דמחי בידיה, מה כתיב, ויעש לאיש הבא אליו, אתעביד מארי דביתא, כד"א האיש אדוני הארץ. איש נעמי. כך הוא יצר הרע, אתעביד לקבליה דב"נ איש, בעל הבית, הא אתקשר ב"נ בפולחניה, והוא עביד ביה רעותיה.

פירוש הסולם

קנב) מאן אוליפנא מפרשתא וכו': מאין אני לומד זה, אני לומד מפרשה של דוד. מה כתוב, ויבא הלך לאיש העשיר, הלך, היינו שקרב אל הפתח ואינו רוצה להתעכב שמה אלא ללכת לדרכו. כך הוא היצר הרע בתחילה, אשר כמי שמתקרב אל בית, הוא מתקרב אל האדם ומעוררו לחטוא מעט, וזהו רק בדרך מקרה. רואה שאין מי שיעכב בידו, מה כתוב, לעשות לאורח הבא אליו, כאן הוא נעשה ארח מתארח בבית. דהיינו שמעוררו לחטוא יותר, יום אחד או יומים, כאותו אורח שמחזיקים אותו בבית יום אחד או יומים. כיון שרואה שאין מי שיעכב בידו, מה כתוב, ויעש לאיש הבא אליו, כי נעשה בעל הבית, כש"א האיש. אדוני הארץ. איש נעמי. כך הוא יצר הרע, שנעשה איש, בעל הבית על האדם, כי נקשר האדם לעבודתו. והיצר הרע עושה בו כרצונו.