זהר

קנב) לעילא מכלהו, זינין אחרנין, ושפנינין אחרנין, דקא פרחין באוירא, סלקי ונחתי, נחתי וסלקי, לא משתככין לעלמין. אתוון רברבן, ואתוון זעירן, פרחין בינייהו.

פירוש הסולם

קנב) לעילא מכלהו זינין וכו׳: למעלה מכולם, דהיינו בבינה, יש מינים אחרים ותורים אחרים הפורחים באויר, בסוד עלית המלכות לבינה שה״ס הי׳ הנכנסת לאור הבינה והאור נעשה לאויר. עולים ויורדים, יורדים ועולים, כשהי׳ נכנסת באויר הם יורדים, למדרגה תחתונה, וכשהי׳ יוצאת מאויר וחזר לאור, הם חוזרים ועולים (כנ״ל ב״א דף מ"ד ד״ה בקע) ואינם נשקטים לעולם. ומפרש, למה הוא כך, הוא משום, אתוון רברבין שהן בינה, ואתוון זעירין שהן מלכות, פורחות ביניהם. שלפעמים עולות אתוון זעירין באתוון רברבין, דהיינו מלכות בבינה, ולפעמים האתוון זעירין חוזרות ויוצאות מאתוון רברבין, שהמלכות חוזרת ויוצאת מבינה, שה״ס י׳ הנכנסת באור ויוצאות מאור כנ״ל.