זהר

קנב) למלכא דהוו ליה בנין, וברתא חדא, אתקין סעודתא לכלהו בנין, לא אשתכחת ההיא ברתא על פתורא. כד אתאת, אמרת למלכא, מארי, לכל אחי זמינת ויהבת לכל חד מאנין ידיען, ולי לא יהבת חולקא בינייהו. א"ל, חייך ברתי, מנא דילך ישתכח על חד תרין. הא כלא יתנון לך מחולקיהון. אשתכח לבתר בידהא חולקין, על חד תרין מכלא. כך כנסת ישראל, מכלא נטלא חולקין, ועל דא אתקרי כלה, כלולא. ככלה דכלהו מזמנין לה מאנין וחולקין ותכשיטין, כך היא כ"י, חדתותי דילה בכלא, וכלא יהבין לה חולקין ומאנין.

פירוש הסולם

קנב) למלכא דהוו ליה וכו': בדומה למלך שהיה לו בנים ובת אחת. התקין סעודה לכל הבנים. בת ההוא לא נמצאת על השלחן. כשבאה, אמרה למלך, אדוני, לכל אחי הזמנת, ונתת לכל אחד מנות ידועות, ולי לא נתת חלק ביניהם. אמר לה, חייך בתי, המנה שלך תמצא על אחת שתים. כי כולם יתנו לך מחלקם. ונמצא אח"כ בידיה חלקים, על אחד שנים יותר מכולם. כך כנסת ישראל, מכל המדרגות לקחה חלקים, הן מבחינת החכמה והן מבחינת חסדים, וע"כ נקראת כלה, שהיא כלולה מכל, ככלה שכולם נותנים לה לבושים וחלקים ותכשיטים, וכך היא כנסת ישראל, התחדשות שלה בכל המדרגות, וכולן נותנים לה חלקים ולבושים, דהיינו מוחין ולבושי מוחין.