זהר

קנב) דכד אזיל אסיא חכים לגביה, ימצאהו בארץ מדבר, ובתהו ילל ישימון, מרעין דשריין עליה, אשכח ליה באסירי דמלכא. אי תימא הואיל וקב״ה יפקוד לתפשא ליה, דלא ישתדל בר נש אבתריה, לאו הכי. דהא דוד אמר, אשרי משכיל אל דל וגו'. הוא דשכיב בבי מרעיה, ואי אסיא חכים הוא, קב״ה יהב ליה ברכאן, לההוא דישתדל ביה.

פירוש מעלות הסולם

קנב) דכד אזיל אסיא וכו': כך היה כתוב בהספר כשהולך רופא חכם אל חולה, ימצאהו בארץ מדבר ובתהו ילל ישימון, כי המחלות השורים עליו מושיבים אותו בין האסורים של המלך. ואם תאמר, כיון שהקב״ה צוה לתפשו בבית האסורים, לא ישתדל אדם אחריו להוציאו משם. אינו כן. שהרי דוד אמר אשרי משכיל אל דל וגו'. אותו חולה השוכב בבית משכבו הוא דל, ואם הרופא הוא חכם, הקב״ה נותן לו ברכות, לזה שהוא משתדל בו.