זהר

קנב) לבתר פריט באתוון, ביתא בשכלוליה יו״ד ה״א. בניינא דכלא. שלימו דשמא קדישא י׳ רישא דכלא, אב לכלא. ו' בן דאוליד ונפיק מניה. ומניה אשתכח ד׳. בת. מטרוניתא דכל דינין בידהא אשתכחו טמירא בכלהו עלמין, דעלאין נפקין, ועלאין ותתאין מנה אתזנו. הא יו״ד שלימו דכלא, ושמא קדישא אשתכלל ביה, ואשתכח סתים בגויה.

פירוש הסולם

קנב) לבתר פריט באתוון וכו׳: אחר כך ביאר בפרטות באותיות השם הויה. הבית בשכלולו הוא יוד ה״א, היינו בסו״ה בחכמה יבנה בית. הוא בנין הכל. ומפרש, שלימות השם הקדוש הוא יוד, הי׳ היא ראש הכל אב לכל, דהיינו חכמה. הו׳ של מילוי היוד, הוא בן שהוליד ויצא ממנו, שהוא ז״א, וממנו נמצא הד׳ דמילוי יוד, שהיא בת, והמטרוניתא דהיינו מלכות, שכל הדינים נמצאים בידיה. והם זו״ן שבחכמה. ונמצאים נסתרים בכל העולמות, שעליונים שהם זו״ן דאצילות, יוצאים ממנו, ועליונים ותחתונים יחד נזונים מהם. כי אלו זו״ן דחכמה, ה״ס ישסו"ת, דהיינו בינה שממנה יוצאים וניזונים כל העולמות, העליונים, שהן זו״ן דאצילות, והתחתונים שהם ג׳ עולמות בי״ע. הרי שהי׳ הוא שלמות הכל, והשם הקדוש, הוי״ה, נשתכלל בה ונמצא סתום בתוכה.