זהר

קנא) ואינון שית פקודין, וקיימין אוף הכא בצלותא. חד, ליראה את השם הנכבד והנורא. תניינא, לאהבה אותו. תליתאה, לברכו. רביעאה, ליחדו. חמישאה, לברך כהנא ית עמא. שתיתאה, למסור נשמתיה ליה. ואלין שית פקודין דקיימין בצלותא דמלה, בר אינון פקודין דקיימין בעובדא, כגוונא דציצית ותפלין.

פירוש הסולם

קנא) ואינון שית פקודין וכו': והם שש מצות, ונוהגים גם כאן בתפלה, א) ליראה את השם הנכבד והנורא. ב) לאהבה אותו. ג) לברכו. ד) ליחדו. ה) שיברך הכהן את העם. ו) למסור נשמתו לו. ואלו שש מצות הנוהגות בתפלה הן תלויות בדבור, חוץ מאלו המצות התלויות במעשה, כמו ציצית ותפלין.