זהר

קנא) דא אית ליה בידא שמאלא כהאי גוונא באלין שרטוטין רברבין. אבל אינון שרטוטין זעירין דנטלא ימינא, לא נטלא שמאלא. דימינא נטלא, חד שרטוטא דקיק לעילא בארכא, וחד שרטוטא דקיק לתתא, דאחיד בין אינון תרין שרטוטין רברבן. בפותיא אית חד שרטוטא דקיק, דאחיד לתתא באינון תרין דשריא עליה. ובשמאלא לאו הכי, ורזא דיליה איהו בימינא, ולאו בשמאלא.

פירוש הסולם

קנא) דא אית ליה וכו': זה יש לו כעין זה שביד ימין, גם ביד שמאל, באלו קוין הגדולים, אבל אלו קוים הקטנים שלוקח הימין, אינו לוקח השמאל. שהימין לוקח קו אחד דק למעלה באורך, וקו אחד דק למטה הנאחז בין אלו ב' קוים הגדולים אשר שם. ברוחב, יש קו אחד דק הנאחז למטה באלו ב' הקוים השורים עליו. ובשמאל אינו כן והסוד שלו הוא בימין ולא בשמאל.