זהר

קנא) לסוף שתין ושית שנין אחרנין, דאינון מאה ותלתין ותרין שנין, יתחזון אתוון בשמא קדישא, גליפן בשלימו, עילא ותתא כדקא יאות. ורזא דא ה"ה עלאה ותתאה, וכל אינון שבילין, דאינון תלתין ותרין שנין דכלילן ברזא דאת ו"ה, ו"ה, רזא דשלימו דמאה ותלתין ותרין.

פירוש הסולם

קנא) לסוף שתין ושית וכו': לסוף ששים ושש שנים אחרות, שהם ביחד עם הששים ושש הנ"ל, מאה ושלשים ושנים שנים, יתראו האותיות בשם הקדוש מפותחים בשלימות הששים ושש, למעלה בת"ת, ולמטה בנוקבא, כראוי. וז"ס, ה"ה עליונה ותחתונה שיש במילואה של ה' תתאה, כמו ו"ו, שיש במילוי ו', כנ"ל אשר ו' העליונה, משפעת סוד ששים לה' העליונה, וו' התחתונה משפעת סוד שש לה' התחתונה. וכל אלו השבילים, שהם ל"ב שנים מן קל"ב הנ"ל, הכלולים בסוד אות ו"ה ו"ה, אשר ו"ה הראשונות הן ב' פעמים ששים, וו"ה השניות הן ב' פעמים שש כנ"ל, שהם יחד קל"ב, הנה מספר ל"ב שבהן רומז אל סוד השלימות של מאה ושלשים ושנים, דהיינו שנעשה בהן הכנה לקבל ל"ב שבילים של החכמה מן הי' דהויה, כמ"ש לפנינו.