זהר

קנא) אדהכי קם ר' שמעון ואמר, מארי דעלמא, אשתמודע רבי יצחק לגבן, ומאנון שבעה עיינין דהכא הוא, הא אחידנא ביה, והב לי. נפק קלא ואמר, כורסייא דמאריה קריבא בגדפוי דר' שמעון, הא דידך הוא, ועמך תייתיה, בזמנא דתיעול למשרי בכורסיך. אמר ר"ש ודאי.

פירוש הסולם

קנא) אדהכי קם ר"ש וכו': בתוך זה, קם ר"ש ואמר, רבונו של עולם, נודע ר' יצחק אצלנו, ומאלו שבע עינים הוא כאן, דהיינו משבעת התלמידים שנשארו בחיים ביציאתם מאידרא רבא קדישא, (כמ"ש בזהר נשא (ד"י) דף קכ"ז:) הנה אני אוחז בו, ותן אותו לי. יצא קול ואמר, הכסא של אדונו דהיינו הנוקבא קרבה לזווג על ידי כנפיו של ר"ש, דהיינו ע"י עבודתו והעלאת מ"ן, הנה שלך ר' יצחק, ותבא עמו בזמן שתבוא לשבת בכסאך. דהיינו, בשעה שיפטור ר"ש מן העולם. אמר ר"ש, ודאי. כלומר, כן אעשה, שאביאהו עמי בשעת פטירתי מעולם.