תוכן

קנא) ודע, כי אבא ואימא התחילו מחסד שבחכמה קדומה דאריך, וחג"ת שבחכמה קדומה, הם לאבא ואימא חב"ד. הרי שת"ת שבחכמה קדומה, נשמה לדעת שבאבא ואימא. ונתלבשה בינה עליונה דאריך, בתוך הדעת תחתון דחכמה קדומה, והדעת בתוך הת"ת שבחכמה קדומה, והת"ת בתוך הדעת העליון שבאבא ואימא, ומשם ירדה לדעת שבבינה שבז"א, כי ז"א מחסד שבאבא התחיל, וחג"ת שבאבא הם חב"ד שבז"א. והנה נה"י שבחכמה קדומה, נתלבשו בחג"ת שבאבא, וחג"ת שבאבא, נתלבשו בחב"ד דז"א. נמצא, שדעת שבז"א, הוא יסוד שבחכמה קדומה, מתלבש בת"ת שבאבא. ובינה עליונה, בתוך דעת תחתון דחכמה קדומה. ודעת תחתון בתוך יסוד זה, ויסוד זה בת"ת שבאבא, ות"ת שבאבא בדעת שבז"א. ונמצא, כי בינה מתגלית בדעת שבחכמה הקדומה התחתון, ובדעת עליון שבאבא, ובדעת עליון שבז"א, וכל גילויה בתוך הדעת, כי אין לה גילוי אלא ע"י הדעת, כמ"ש אם אין דעת אין בינה, אם אין בינה אין דעת. והוא המפתח למעלה ולמטה, כי מלמעלה ירדה לבינה שבז"א, אימא עלאה, ונתלבשה בה בסוד הדעת שבה. ובינה זו, היא הנקראת היכלא, ובתוך היכלא נגנזו כל חלקיה ומציאותיה. ון' שערי בינה זו שבז"א, סובבין לה, והיא מתעלמת שם, ולא נתפשט אורה לחוץ, להוציא שש קצוות של ז"א לחוץ, והיה העולם תהו, עד אשר נכנס בה סוד הדעת דכליל שית תרעין, בסוד הרחם, שבה מקום המנעול, והוציא שש קצוות ז"א לחוץ, על ידי הדעת דכליל שית תרעין, וזה נקרא בראשית, כשאינו נכנס בה כדי לפותחה. אלא שכולם השש קצוות סתומים בתוכו ובתוכה סגיר ולא פתיח. והענין הוא, כי מיין נוקבין דילה, הם שש קצוות דנוקבא דז"א, ומיין דכורין דיליה הם שש קצוות דז"א. ולפיכך ההוא מפתחא כליל שית תרעין, וכל עוד שאין מיין דכורין אין מיין נוקבין. ונמצא שהדעת סיבת הכל, והוא המפתח.