זהר

קנא) ומה דאמר וירח יי' את ריח הניחח. הניחח בתרי סטרי, חד נייחא, דאתגלייא עתיקא קדישא סתימא דכל סתימין, דהאי הוא נייחא ואתבסמותא לכלא. וחד אתבסמותא דלתתא, בההוא תננא ואשא דמדבחא. ובגין דאיהו מתרין סטרין, כתיב ניחח. וכלא בזעיר אנפין אתמר.

פירוש הסולם

קנא) ומה דאמר וירח וגו': ומה שאמר, וירח ה' את ריח הניחח. הניחח יורה על נחת כפול מב' צדדים, מימין ומשמאל, האחד שמימין, הוא נחת המתגלה מעתיקא קדישא הסתום מכל סתומים, שזה הוא נחת והתבסמות לכל. בין לחכמה ובין לחסדים. והאחד, שמשמאל, הוא ההתבסמות הבאה מלמטה, דהיינו ממסך דחירק שמעלים התחתונים בעשן הזה והאש שעל המזבח (כנ"ל אות קמ"ח/א) ומשום שהוא מתבסס מב' הצדדים, מעתיקא ומלמטה, ע"כ כתוב ניחח. שהוא לשון כפול של נחת. והכל נאמר בזעיר אנפין.