זהר

קנא) מגדל דא כד תב לאתריה, נהיר כנהירו דעינא דשמשא, דכתיב, כסאו כשמש נגדי. ואף דכרסייא אחרא ליהוי ליה בנסין ואתין רברבין. בריש מגדל דא, אית עופין דנור דקא מצפצפאן, כד סליק צפרא, צפצופא דנעימו, דלית נעימו ונגונא כההוא נעימו.

פירוש הסולם

קנא) מגדל דא כד וכו׳: מגדל זה כשחוזר למקומו, דהיינו אחר קריאת התורה (כנ״ל אות ק״מ) שהמלכות חוזרת להתחבר עם ג"ר דז״א, ע״ש, הוא מאיר כעין אור השמש, דהיינו כאור הז״א שנקרא שמש, שהוא חסדים מכוסים, שכתוב, כסאו כשמש נגדי, שהמלכות הנקרא כסא הוא כשמש, כז״א. והגם שיש לו כסא אחר, בנסים ואותות גדולים. כלומר הגם שמטרם חזרת המגדל לג"ר דז״א, נקראת ג״כ כסא, והוא באותות גדולים דהיינו בחכמה, עכ״ז לא על זו נאמר כסאו כשמש, אלא אחר חזרתה לז״א נקראת כן. בראש מגדל זה, דהיינו בהיותו למטה מטרם שחזר לג"ר דז״א, יש עופות של אש שמצפצפים, בעת שעולה הצפור, כלומר בעת שמתגלה החכמה דמלכות המכונה צפור. מתגלים עופות אש, דהיינו שיש בהם אש שהיא דינים להרחיק החצונים, ומצפצפים בצפצוף נעימות, שאין נעימות ונגון כנעימות ההיא.