זהר

קנא) וכד מטון בכורים לגבי כהנא, הוה בעי בר נש למימר ולפרשא מלין, על ההוא אילנא דארעא, דאשתלים כגוונא דלעילא, בתריסר תחומין, בשבעין ענפין, ובעא לאובדא ליה לבן ארמאה, דאתפגים עלמא בגיניה. וקב"ה שזיב ליה, ואתעטר בבנוי כמה דאוקימנא. בגין ההוא אילנא, דכל קשרא דמהימנותא, ביה תלייא. ועל דא מנחה חדשה אתקרי. מ"ט. בגין דחדוותא דעלאי ותתאי הוא, וחדוותא דסיהרא. ובכל זמנא חדתותי דסיהרא, קשרא דמהימנותא הוא, וחדוותא דילה.

פירוש הסולם

קנא) וכד מטון בכורים וכו': וכשהגיעו הבכורים אל הכהן, היה צריך האדם לומר ולפרש הדברים, על אותו אילן שבארץ, הנשלם כעין של מעלה, שהוא ז"א, בי"ב תחומין, שה"ס י"ב גבולי אלכסון, שהם חו"ג תו"מ שבכל אחד ג' קוין, ובע' ענפים, של השם ע"ב, שה"ס ע' סנהדרין וב' עדים. ושלבן הארמי רצה לאבד אותו, שהעולם נפגם בשבילו, והקב"ה הציל העולם ונתעטר בבניו, דהיינו בנשמות ישראל, כמו שהעמדנו, כי באילן ההוא, שהוא ז"א, כל קשר האמונה, שהיא המלכות, תלוי בו. וע"כ נקראת המלכות אז, מנחה חדשה. מהו הטעם. הוא, משום ששמחת העליונים והתחתונים הוא, ושמחת הלבנה, שהיא המלכות, ובכל זמן חדוש הלבנה. שהיא המלכות, הוא קשר האמונה בז"א, ושמחה שלה.