זהר

קמ) כלה, כל זמנא דבעאן לאעלא לה לגבי מלכא, לחדוה דשמושא, אצטריך בלחישו ברזא, בגין דלא ישתכח ברגלי צעדהא, רמז דסטרא בישא, ולא יתדבק בהדה, ולא ישתכחון בבני, רמז פסול כלל.

פירוש הסולם

קמ) כלה, כל זמנא וכו': כלה, דהיינו המלכות, כל זמן שרוצים להכניסה אל המלך לשמחת הזווג, צריך להיות בלחש ובסוד, כדי שלא ימצא בצעדי רגליה רמז של צד הרע, ולא יתדבק עמה, ולא ימצא בבנים, דהיינו בישראל למטה, רמז פסול כלל.
פירוש. שצריכים להסתיר בחינת עצמה, שהיא המשכת חכמה, שזה נבחן כמו בלחש ובסוד, ולכלול אותה בז"א שתקבל ממנו חסדים. כי כל עוד שלא נשלם התקון הגמור, נאמר עליה ורגליה יורדות מות, שיש בסופה דבקות הס"א הנקרא מות, וז"ש, דלא ישתכח ברגלי צעדהא רמז דסטרא בישא.