זהר

קמ) ואית פקודין דתליין בשמיעה כגון קריאת שמע, או פקודין אחרנין, דאתמר בהון אם השמיע לאזנו יצא, ודא תקיעת שופר, סוף סוף באלין אברין תליין כל פקודין, אלא פקודא דיראה ואהבה אלו תליין במוחא ולבא, וכל פקודין דעשיה כגון סוכה ולולב תליין בידין, ובאלין תקונין צריך בר נש לאשתמודעא כל מלאכיא דאתקריאו עיני יהו״ה אזני יהו״ה, ואינון דאתמר בהון עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש לוהט, דתליין בחוטמא, ומלאכין דאתמר בהון כי עוף השמים יוליך את הקול דתליין בקלא, ובעל כנפים יגיד דבר דתליין בדבורא, ומלאכים דתליין בעשיה, כגון וידי אדם, ומלאכין דאתקריאו אותות, דתליין בצדיק דאתמר בהון ומאותות השמים אל תחתו, ומלאכין דתליין ברגלין, דאתמר בהון והחיות רצוא ושוב, ונענועא דכלהו יהו״ה, וצריך למנדע נקודה דיליה בכל אבר ואבר נקודה דאתחייב למלאכא דאיהו אור מים ולמלאכא דאיהו אש, ולמלאכא דאיהו רוח, דכל נקודין אינון אשא ורוחא ומיא, מלכות עפר מאנא דכלהו עלאין דתליין מספירן, ולתתא הכי אית מלאכין דתליין מכסא ומלאך ואופן, דמתמן נשמה ורוחא ונפשא, גופא מאנא דכלהו, מיכא״ל איהו מיא, ואיהו ממונה על ימא, ובגין דא כד אעבר משה לישראל בימא, ביה שבח לקודשא בריך הוא, הדא הוא דכתיב מ׳י כ׳מוך בא׳לים יהו״ה, גבריא״ל ממונה על אשא, אוריא״ל על רוחא, רפא״ל על עפרא, מאלין תליין כמה רבי רבוון דמלאכיא דתליין מנייהו.

תרגום

קמ) ואית פקודין וכו׳. ויש מצוות שתלויות בשמיעה, כגון קריאת שמע, או מצות אחרות שנאמר בהם אם השמיע לאזנו יצא, וזו תקיעת שופר. סוף סוף באלו האברים תלויות כל מצוות. אלא מצוה של יראה ואהבה אלו תלויות במוח ולב. וכל מצוות העשיה כגון סוכה ולולב תלויות בידים. ובאלו תקונים (ס״א מצות) צריך בן אדם להכיר כל המלאכים שנקראו עיני יי׳, אזני יי׳. ואלו שנאמר בהם עושה מלאכיו רוחות משרתיו אש להט שתלויים בחוטם. ומלאכים שנאמר בהם כי עוף השמים יוליך את הקול שתלויים בקול. ובעל כנפים יגיד דבר שתלויים בדבור. ומלאכים שתלויים בעשיה, כגון וידי אדם. ומלאכים שנקראים אותות, שתלויים בצדיק שנאמר בהם ומאותות השמים אל תחתו. ומלאכים שתלויים ברגלים, שנאמר בהם והחיות רצוא ושוב. ונענוע של כולם יהו״ה, וצריך לדעת נקודה שלו, בכל אבר ואבר נקודה שמתחייבת למלאך שהוא אור מים. ולמלאך שהוא אש. ולמלאך שהוא רוח. שכל נקודות הן אש ורוח ומים. מלכות עפר הכלי של כל העליונים שתלויים מספירות. ולמטה כך יש מלאכים שתלויים מכסא ומלאך ואופן, שמשם נשמה ורוח ונפש. הגוף כלי של כולם. מיכא״ל הוא מים, והוא ממונה על הים. ומפני זה כאשר העביר משה את ישראל בים, בו שבח להקדוש ברוך הוא, זה הוא שכתוב מ׳י (כ׳מוך) [כ׳מוכה] בא׳לים יי׳. גבריא״ל ממונה על האש. אוריא״ל על הרוח. רפא״ל על העפר. מאלו תלויים כמה רבי רבבות מלאכים שתלויים מהם.