זהר

קמ) מדאתא נחש על חוה, אטיל בה זוהמא, וקין מההוא זוהמא נפיק. ואי תימא איך נפיק מתמן, והא כתיב והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין, דמשמע דמאדם הוה, ולא מסטרא אחרא, ואת אמרת דאטיל נחש זוהמא ונפחק מיניה קין.

פירוש הסולם

קמ) מדאתא נחש על וכו': משבא הנחש על חוה, דהיינו שהסיתה לאכילת עץ הדעת, הטיל בה זוהמא, דהיינו רוח הטומאה. וקין, מאותה זוהמא יצא. ואם תאמר, איך יצא משם, מזוהמת הנחש, הרי כתוב, והאדם ידע את חוה אשתו ותהר ותלד את קין, שנשמע שקין יצא מאדם, ולא מהצד האחר. ואתה אומר, שהנחש הטיל בה זוהמא, ויצא ממנה קין.