זהר

קמ) א"ר אבא לר' יוסי, ההוא מרגלא קדישא דהוה תחות ידך, מגו סיעתא דחסידא קדישא דאיהו גבן, כמה שפיר איהו, ואהדרנא ביה. דהא ודאי לא אצטריך לאפקא אתתא, למשרי באתר אחרא, עד דבעלה יפקד לה ויהיב לה רשו למהך. ואודעין לבעלה בקדמיתא, ומפייסין ליה, דהוא יפקד לה, ויהיב לה רשו למיהך לההוא אתר. כך קב"ה פייס למשה, ועד דיהב ליה רשו, וא"ל אימא אנת, הנני נותן לו את בריתי שלום, למשרי בגוויה, ועד דיהב לה רשו למהך תמן, לא אזלת.

פירוש הסולם

קמ) א"ר אבא לר' יוסי וכו': אר"א לר"י, מרגלית קדושה ההיא שהיתה תחת ידך, מתוך העזרה של החסיד הקדוש שהוא אצלנו, דהיינו השמועה של ר' פנחס בן יאיר, (כנ"ל אות קכ"ח) מתוך העזרה שבא אצלנו (כנ"ל אות קל"ב) כמה יפה היא ואחזור עליה. כי ודאי אין צריך להוציא אשה לשרות במקום אחר עד שבעלה יצוה ויתן לה רשות ללכת. וע"כ מודיעים לבעלה תחילה ומרצים אותו שהוא יצוה לה ויתן לה רשות ללכת לאותו מקום. כך הקב"ה הרצה את משה עד שנתן לו רשות ואמר לו, אמור אתה, הנני נותן לו את בריתי שלום, לשרות בתוך פנחס. וכל עוד שלא נתן לה רשות ללכת שם לא הלכה.