זהר

קמ) וקב״ה לא עביד הכי, דלא שביק לון למלאכים, ולא לחילי שמיא, אלא לקב״ה בלחודוי וכל מלאכים רברבין ושלטונין, פלג על כל שאר עמין, וכד אתו ישראל, נטיל לון איהו בלחודוי, ואחסין לון בתוקפא, בגופא דאילנא, ולא שבק לון בידא דמלאכין, ולא בידא דממנין ורברבן דעלמא, דכתיב בהנחל עליון גוים וגו׳. ואלין י״ב תחומין, מתחמן בד׳ סטרי עלמא, לבתר דבדר ענפין וטרפין, נטל לישראל ואחסין לון בתוקפא דגופא דאילנא, דכתיב כי חלק ה׳ עמו יעקב חבל נחלתו.

פירוש מעלות הסולם

קמ) וקב״ה לא עביד וכו': והקב״ה לא עשה כן, שלא עזב את ישראל למלאכים ולא לצבאות השמים, אלא הם להקב״ה בלבדו. וכל המלאכים הגדולים והשרים חלק אותם על כל שאר העמים. וכשבאו ישראל לקח אותם הוא בלבדו, והנחילם בתוקף גוף האילן שהוא ז"א, ולא עזבם בידי המלאכים, ולא בידי הממונים והשרים של העולם. שכתוב בהנחל עליון גוים וגו'. יצב גבולות עמים למספר בני ישראל, שהם י״ב שבטים. ואלו י״ב גבולות של העמים, מוגבלים בד׳ צדדי העולם, ואחר שפזר הענפים והעלים, שהם האומות. לקח את ישראל והנחילם בתוקף גוף האילן. שכתוב, כי חלק ה׳ עמו יעקב חבל נחלתו.