זהר

קמ) ד״א קול ענות אנכי שמע, דא איהו ענויא דאנכי שומע, דאיהי צווחת בכל יומא למעלה, היא ובנהא, וקראן ליה תרין זמנין, ערב ובקר שמע ישראל. וכל בר נש דאית ליה ענוי משכינתא, דאיהי עניא בגלותא, רחיקא מן בעלה, וקרא ליה בכל יומא שמע ישראל, דיהא נחית לגבה, ודאי עליה אתמר קול ענות אנכי שמע, קול דענויא דהאי עניא, אנכי שמע.

פירוש מעלות הסולם

קמ) ד״א קול ענות וגו׳: פירוש אחר קול ענות אנכי שומע, זה הוא עניות דאנכי שומע, ומפרש ענות מלשון עניות, ואנכי הוא שם המלכות, וכשאינה בזווג עם ז״א, נקראת דלה ועניה דלית לה מגרמה ולא מידי. שהיא צועקת בכל יום למעלה אל הז״א, היא ובניה שהם ישראל הנכללים בה, וקוראים אותו ערב ובקר פעמיים, ואומרים שמע ישראל וכל אדם שיש לו ענוי מן השכינה, היינו שמשתתף בצער השכינה שהיא בגלות ובעניות ורחוקה מן בעלה, וקורא אותו בכל יום ואומר שמע ישראל, היינו ז״א המאיר בחסדים, שיהיה נמשך ויורד אליה, ודאי עליו נאמר, קול ענות אנכי שומע, קול הענויים של אותו עני הסובל ענויים בשביל השכינה שנקראת אנכי, אנכי שומע. ומלת אנכי דורש מלעיל ומלרע.