https://search.orhasulam.org/
- ספר הזהר / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / הקדמת תקוני הזהר / מאמר עשרה עשרה הכף בשקל הקדש קלב-קמב
- כתבי תלמידי בעל הסולם / הרב יהודה צבי ברנדוויין / תיקוני זהר עם פירוש מעלות הסולם עד תיקון כב / הקדמת תקוני הזהר / מאמר עשרה עשרה הכף בשקל הקדש קלב-קמב
אות קמ
זהר
קמ) הכא שם הוי״ה איהו בכנוייה חד, בגין דמניה אשתכח כנוייה. אבל מסטרא דעשר ספירן דבריאה, לאו שם הוי״ה וכנוייה חד. הה"ד, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו כו'. הרי ספירות אתקריאו בשם הוי״ה, ובשם אדני, ואינון דאדנ״י אתבריאו.
פירוש מעלות הסולם
קמ) הכא שם הוי״ה וכו׳: כאן בעולם אצילות, השם הוי״ה הוא בכינויו אחד. משום שממנו נמצא הכנוי. אבל מבחינת עשר הספירות שבבריאה, אין השם הוי״ה וכינויו אחד. זהו שכתוב, כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו וכו׳. הרי שיש ספירות הנקראות בשם הוי״ה ויש ספירות הנקראות בשם אדנ״י. ואותן הספירות שבשם אדנ״י מאירות בבריאה.
פירוש. כי מבואר בע״ח שער מ״ז פ״א איך נעשו הכלים בעולם אצילות, היינו ע״י התפשטות אור א״ס ב״ה עד לפרגוד ומסך שבסוף עולם אצילות וע״י הכאתו שם במסך חזר לעלות בסוד אור חוזר ונגמר עולם אצילות בבחינת הכלים, ואז חזר הא״ס להתלבש בהם בסוד העצמות, ואומר שם לכן עד המקום שמגיע אור א״ס על דרך הנ״ל נקרא עולם האצילות כי האור עצמו הוא רק שהוא אחר התעבותו, וענין התעבות האור ההוא, כי הלא הרואה אור גדול מאד לא יוכל לסבלו אם לא ע״י הרחקה או מסך או ע״י שניהם, והנה הכתר שבאצילות מאיר בו האין סוף בלי שום מסך ושום הרחקה כלל לכן נקרא הכתר א״ס, וחכמה מקבל ע״י הכתר, אך בינה קבלה אור הא"ס ע״י הרחקה, כי עתה הא״ס רחוק ממנה ויכולה לקבלו. והז״א אינו מקבל האור כי אם דרך חלון ונקב צר, אשר בתוך החלון ההוא עובר עצמות האור בלתי מסך כלל, אלא שאין דרך רחב רק צר מאד, אבל הוא קרוב כי מן הבינה אל הז״א אינו רחוק. אבל נוקבא דז״א נמשך לה האור דרך נקב וחלון כמו הז״א, אך שהוא בהרחקה. הרי הן ד׳ בחינות אשר בהן יובדלו פרטי האצילות מניה וביה. אבל כולם הם בלתי מסך כלל ועיקר, ולכן נקרא עולם האצילות, כי אור הא״ס עצמו נתפשט בכולו בלתי מסך וכו׳ עכ״ל.
וביאור ענין חלון ונקב הוא, כי בכל מקום אשר המסך פועל להעלות אור חוזר ממטה למעלה אנו מכנים את העביות אשר שם בשם חלון ונקב, היות כי העביות אינה יכולה לעלות ממדרגה תחתונה לעליונה ממנה, כי לכן נקראת עליונה לפי שאין לה עביות כמו התחתונה אלא רק בחינת הריוח מן העביות הוא עולה, והריוח הזה מכונה בשם חלון כדוגמת החלון המתוקן בחדר כדי להכניס האור באותו החדר כן הוא המסך הזה המגלה את האור החוזר בסגולתו לקשר את האור העליון בנאצל, באופן שאם המסך יתעלם משם היה האור מסתלק והיה נשאר בחושך, כסתימת החלון בחדר.
וכן הוא התכללות העולמות התחתונים באצילות אשר אין שם שום דינים, רק הרווחים העתידים להתגלות ע״י התחתונים הם מאירים שם, וכל הכנויים של השמות הם ע״ש הפעולות אשר כל פעולה יש לה שם והתכנית המחשבתית של הפעולות עם הרווחים העתידים להתגלות הם באצילות. לכן אומר, הכא היינו באצילות שם הוי״ה איהו בכנוייה חד, אשר השם והכנוי מאירים יחד. ולמה, בגין דמניה אשתכח כנוייה כי ממנו עצמו נמצא הכנוי ע״ש הפעולה העתידה להתגלות בפועל בתחתונים, אשר באצילות מאיר הריוח הזה שיתגלה מהפעולה כדרך החלון המבואר לעיל, אבל מסטרא דעשר ספירן דבריאה אשר שם האורות עוברים דרך המסך ממעלה למטה, לאו שם הוי״ה וכנוייה חד כי המסך ממעט אותם, הה״ד כל הנקרא בשמי ולכבודי, היינו השם אדני שהוא המלכות כמו שאומרים ברוך שם כבוד מלכותו, כי המלכות מכונה שם ומכונה כבוד, ובסוד שאמרו ז״ל לא כשם שאני נכתב אני נקרא, נכתב בהוי״ה ונקרא באדנ״י, בראתיו יצרתיו אף עשיתיו כי הוא מאיר בבי״ע. משא״כ באצילות כולו אור וכולו רחמים בסוד הוי״ה. ובתורה דאצילות כל התורה כולה שמותיו של הקב״ה כמבואר לעיל הרי ספירות אתקריאו בשם הוי״ה היינו באצילות, ובשם אדנ״י בסוד לא כשאני נכתב אני נקרא כנ״ל אבל ואינון דאדנ״י אתבריאו היינו שמאירות בבריאה. כמ״ש לעיל בסוד הכתוב. כל הנקרא בשמי ולכבודי, היינו אדנ״י. בראתיו יצרתיו אף עשיתיו, כנ״ל. אשר בבי״ע אנו כעבדים לאדונם, ובאצילות אנו נקראים בנים.