זהר

קמט) לבתר תריסר שבטין, דאינון אלף ומאתן שנין דגלותא, ולבתר שתין ושית שנין בחשוכא דליליא, כדין, וזכרתי את בריתי יעקב. דא אתערותא דאת ו', דאיהו נפש דבית יעקב. ורזא דא, כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה וגו' ששים ושש, ואיהו ו', נפש דבית שני, רזא דה' תתאה, ודא ו' רזא דששים ושש, ששים: לאתערותא דיעקב. ושש: לאתערותא דיוסף. וע"ד איהו ו"ו, דאנון תרין בחבורא חדא, ורזא חדא.

פירוש הסולם

קמט) לבתר תריסר שבטין וכו': לסוף י"ב שבטים, שהם אלף ומאתים שנים של הגלות ולסוף ששים ושש שנים בחשכת הלילה, שהיא הגלות, אז,​ וזכרתי את בריתי יעקב, שהא ת"ת, זהו התעוררות אות הו' דהיינו ת"ת, שהוא ו' דהויה, שהיא נפש דהיינו הפנימיות, של בית יעקב, שהיא הנוקבא הנקראת בית של יעקב, וזה סוד, ​כל הנפש הבאה ליעקב מצרימה ששים ושש, שהוא ו' שהוא הנפש של בית שני, שה"ס ה' תחתונה, וו' זו הוא סוד של ששים ושש, ששים להתעוררותו של יעקב, שהיא תפארת, ושש להתעוררותו של יוסף, שהוא יסוד, ועל כן הוא במלאו ו"ו, שרומז על ת"ת ויסוד, שהם שנים בחבור אחד וסוד אחד, כי יסוד ות"ת נחשבים כאחת, וע"כ מרומזים בב' ווים שבמילוי הו', שהם אות אחת. (כמ"ש בדבור הסמוך).