זהר

קמט) יעקב ביוסף נטל ביתא, דכתיב אלה תולדות יעקב יוסף, משה לא שמש בה, עד דנטל ליה ליוסף, כד נפקת שכינתא מן גלותא לא יכיל לאזדווגא בה, אלא ביוסף, דכתיב ויקח משה את עצמות יוסף עמו, אמאי כתיב עמו, אלא גופא לא אזדווג בנוקבא, עד דאזדווג בהדי ברית, וע"ד משה נטל ליה ליוסף עמיה, כיון דהוה עמיה, שמש בנוקבא כדקא יאות, ובגין כך יעקב משה ויוסף כחדא אזלי.

פירוש הסולם

קמט) יעקב ביוסף נטל ביתא, דכתיב​ אלה תולדות יעקב יוסף. והראיה, שיעקב לקח הבית שהיא הנוקבא דז"א, על ידי יוסף, הוא הכתוב אלה תולדות יעקב יוסף. שזה יורה שהיו מחוברים זה בזה. משה לא שמש בה עד דנטל ליה ליוסף, כד נפקת שכינתא מן גלותא, לא יכיל לאזדווגא בה אלא ביוסף דכתיב ​ויקח משה וגו'. וכן משה לא גרם זווג להנוקבא, עד שלקח ונתחבר עם יוסף, כי בעת שהשכינה יצאה מגלות מצרים, לא יכול משה, שהיא פנימיות הז"א, להזדווג עם השכינה אלא על ידי יוסף. כמו שכתוב, ויקח משה את עצמות יוסף עמו.
אמאי כתיב עמו, אלא גופא לא אזדווג בנוקבא, עד דאזדווג בהדי ברית: למה כתוב ויקח וגו', עמו. הוא, כי בחינת גוף אינו ראוי לזווג, אלא אם כן שהגוף מזדווג מקודם עם הברית, שהוא היסוד. כלומר, משה הוא מרכבה לגופא דז"א שמחזה ולמעלה כנ"ל, ואין לו השואה, המכונה זווג, עם הנוקבא, אלא שמוכרח להזדווג מקודם עם בחינת יוסף, שהוא מרכבה ליסוד דז"א המכונה ברית, כנ"ל, ועל דא משה נטל ליה ליוסף עמיה, כיון דהוה עמיה שמש בנוקבא כדקא יאות, ועל כן לקח משה את יוסף עמו, כיון שיוסף היה מחובר עמו היה הז"א משמש בנוקביה כראוי להיות. ובגין כך יעקב משה ויוסף כחדא אזלי, ומשום זה נבחן, שיעקב משה ויוסף באים כאחד, כי הן יעקב והן משה צריכים להתחבר עם יוסף, כמבואר.