תוכן

קמט) ודע, כי בספר הזוהר פרשה פקודי אמרו, שצריך לכוין בברכת אבות, בשם בוכ"ו. והנה מקום כונת השם הזה היא, בד' תיבות האלו, שהם: מלך עוזר ומושיע ומגן. וראוי לכוין, כי ע"י אות ב' נעשית מלך. וע"י אות ו' נעשה עוזר. וע"י אות כ', נעשה ומושיע. וע"י או' ו', נעשה מגן. והענין הוא במה שהודעתיך, כי אימא נקראת אהיה, ונמצא כי הנה"י דאימא, הם שם אהיה. וכמו שביארנו בפסוק שופך דם האדם באדם, ענין שם אהיה המתלבש תוך ז"א, שהוא שם מ"ה דאלפין, וע"ש במקומו. והנה אעפ"י שהארות אימא אלו, הם שמות של אהיה, עם כל זה, כשיוצאות אלו ההארות מתוך ז"א, דרך החזה שלו מן אחוריו, כדי לתקן ולבנות את המלכות, אינם הם עצמם, רק הארות המתפשטות מהם, ולכן אינם נקרא שם אהיה, רק תמורתו וחילופו, שהוא שם בוכ"ו הנזכר, אשר הוא תמורת שם אהיה, באלפא ביתא דאבג"ד, באותיות שלאחריו. כי אות א', נחלפת באות ב'. ואות ה', נחלפת באות ו' שלאחריה. ואות י', באות כ'. ואות ה', באות ו' שלאחריה.