חיפוש בספרים
חיפוש לפי שם מאמר או כותרת

אות קמט

זהר

קמט) ג'. אשטח על קונדא בספר תליתאי, סטרא חד באתוותא, חד רשימא בכתרא דמלכותא, תלי לה מעילא לעילא, ומינה סטרא חד רשים אומנא, ושוי בה ההוא את. בההוא את אומנותא אשתכלל, ואשתכלל סטר צפון ואתברי מינה, תחותוהי אשתכללו תלת סטרוי מתלת זיויתיה, ושוי עלוי את וא"ו.

פירוש הסולם

קמט) ג'. אשטח על קונדא וכו': ספירה ג) היא ספירת הבינה. שטח על חשבון של ספר השלישי, שהוא בינה דמלכות, צד אחד של האותיות. רשימה אחת שבכתר מלכות, התלויה עליה מלמעלה למעלה, וממוה נמשך צד אחד שהוא אומן הרושם, ונתן בה אות ההיא. באות ההיא נשתכללה האומנות, וצד צפון נשתכלל ונברא ממנה. תחתיה נשתכללו ג' צדדים מג' זיוים, ונתן עליו אות ו'. קונדא, פירושו חשבון, מלשון קונטא לא מחיק (ירושלמי ב"ב י') זיויתיה פירושו זיוים והדרים. מלשון בני זיותנא (כתובות ס"א).
נודע שספירת החכמה אינה מאירה חכמה לתחתונים, אלא רק ספירת הבינה, שחזרה להיות חכמה, היא המאירה חכמה לתחתונים. וזהו שמשמיענו הזהר בביאור ספירה הג' דמלכות, שהיא בינה. גם נודע שהחכמה מכונה חשבון (כמ"ש בזהר פקודי אות כ"ח) וז"ש, אשטח על קונדא בספר תליתאי, ששטח על החשבון שבספר הג', שהוא בינה שחזרה לחכמה, הנקראת חשבון, ובכדי לגלות החכמה שבה, שטח עליה, סטרא חד באתוותא, צד אחד שבאותיות, שהוא צד צפון, דהיינו קו שמאל, שבו מתגלה החכמה שבבינה.
ונודע שקו שמאל בתחילתו אינו יכול להאיר מחמת המחלוקת שיש לו עם הימין, עד שקו האמצעי ממעט הג"ר דחכמה שבו, ומיחדו עם הימין (כנ"ל בפלפה"ס אות ל"ב) גם נודע שקו האמצעי שואב כח למעט את החכמה שבשמאל מן המתקלא המתוקנת בספירת הכתר (כמ"ש בספרא דצניעותא אות ה' ע"ש, ולעיל אות קמ"ה) וז"ש חד רשימא, שהיא המתקלא, דהיינו אות ת' (כנ"ל אות קמ"ז) בכתרא דמלכותא, המתוקנת בספירה הא' דמלכות, שהיא כתר מלכות, תלי לה מעילא לעילא, היא תלויה על הבינה מלמעלה למעלה, כי למעלה מבינה היא חכמה, וממעל החכמה, עומדת הרשימה, שהיא המתקלא, ומינה, סטרא חד רשים אומנא, וממנה, מן המתקלא, נמשך צד אחד, שהוא האומן הרושם, דהיינו צד האמצעי הנמשך ומקבל כה מן הרשומה שבכתר מלכות כדי לתקן את השמאל וליחדו עם הימין, שתקון זה נבחן לאומנות של קו האמצעי. ושוי בה ההוא את, ואות זו, שהיא קו האמצעי, נתנת בבינה, כדי לתקן קו השמאל שבה. בההוא את אומנותא אשתכלל, באות הזו, שהיא קו האמצעי, נשתכלל האומנות, שהיא תקון היחיד של ימין ושמאל. ואשתכלל סטר צפון ואתברי מינה, וע"י אות הזו, שהיא קו האמצעי, נשתכלל צד צפון, שהוא קו שמאל, ונתמעט על ידה. כי הג"ר דחכמה שבשמאל נתמעטו על ידי קו האמצעי, כנ"ל. אתברי פי' נתמעט (בהקסה"ז אות מ"ד) ומאלו ג' הקוין, נמשכים ג' קוין אחרים מחזה ולמטה, הנקראים נצח הוד יסוד. וז"ש תחותוהי, דהיינו מחזה ולמטה דבינה זו, אשתכללו תלת סטרוי, דהיינו ג' קוין נה"י, מתלת זיויתיה, מג' אורותיו, דהיינו מג' קוין הנ"ל שלמעלה מחזה דבינה. ושוי עלוי אות ו', שנתן בבינה אות ו', שה"ס תקון קו האמצעי הרמוז באות ו'.