זהר

קמט) א"ל ר' חזקיה, אי הכי, מאי ויקדש, ויקדשו מבעי ליה, אלא מלה אסתליקת, ויקדש, אתפגם מאן דלא אצטריך, כביכול, דאתפגימת סיהרא. ויקדש לאו לשבחא איהו הכא. ואני הנני מביא את המבול, כמה דאוקימנא, לאייתאה מחבלא עלייהו, כמה דאינון אסתאבו ביה.

פירוש הסולם

קמט) א"ל רבי חזקיה וכו': א"ל ר"ח אם כן,מהו ויקדש שאוה"ב, היה צריך לומר ויקדשו, לשון רבים, דקאי על בני ישראל. ומשיב אלא המלה מסתתרת, כי פירושה היא, שנפגם מי שלא היה צריך, כביכול, כי נפגמה הסיהרא, שהיא הנוקבא, והמלה ויקדשו לא לשבח כתוב כאן. והכתוב מסתיר ואינו רוצה לבטא את זה. ומסיק ר' יהודה, ואני הנני מביא את המבול הוא כמו שאמרנו, להביא את המחבל עליהם, כמו שהם נטמאו בו. פירוש, כמו שאמרנו במי מריבה, שהוא שם המחבל, שבו נטמאו, אף כאן, המבול הוא שם המחבל שנטמאו בו.