זהר

קמט) כי יי׳ אלהיך אש אוכלה הוא. האי אש, צריך ליה תמיד עמה, דלית ליה כביה, דאיהו אכיל כל קרבנין דצלותין, ומלין דאורייתא. דאיהי שכינתא איהו פרנסה דיליה, ובמה. בצלותין, הה״ד, פתחי לי. פתחי לי, בצלותא דאתמר בה אדני שפתי תפתח, דאיהי אחותי רעיתי, ולית רעיתי אלא פרנסתי, דבה מתקנין מאכלין דקרבנין דמלכא בנין קדישין, בכמה מיני מאכלים, בנהמא דאורייתא.

פירוש הסולם

קמט) כי ה׳ אלקיך אש אוכלה הוא: אש זה שהיא השכינה, צריכה לו, להיות תמיד עמה, שאין לה כביה, שהיא אוכלת כל הקרבנות, שהם תפלות, ודברי תורה. כי היא השכינה, פרנסה שלו, של ז״א, ובמה, היא נבחנת לפרנסה שלו. הוא, בתפלות של ישראל שהיא מקבלת אותם. זהו שכתוב, פתחי לי, דהיינו, פתחי לי בתפלה, שנאמר בה אדני שפתי תפתח, שהיא אחותי רעיתי, ואין רעיתי אלא פרנסתי, דהיינו מלשון רעיה, כמו ה׳ רועי. כי בה בנים הקדושים דהיינו ישראל, מתקנים מאכלים של קרבנות המלך, שהוא ז״א, בכמה מיני מאכלים, בלחם התורה.