זהר

קמט) וכהנא דאיהו טהור, כד הוה משתדל לקרבא ליה לעזאזל, הוה מטהר לישראל מכל חובין דלהון, כד״א כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם כו'. ואיהו דהוה טהור, הוה מתטמא בההוא עזאזל. והכי למי נדה, הוה כהנא מטהר לה, ואיהו הוה מסתאב עד עדן רמשא, דהוה מתדכי.

פירוש מעלות הסולם

קמט) וכהנא דאיהו טהור וכו׳: והכהן שהוא טהור כשהיה עוסק להקריב אותו שעיר לעזאזל, היה מטהר לישראל מכל חטאתם, כמו שאתה אומר כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם וכו׳. והוא עצמו שהיה טהור, נעשה טמא באותו עזאזל. וכן למי נדה, הכהן שהתעסק במעשה שריפת הפרה והמאסף את אפר הפרה, היה מטהר אותה, והוא נעשה טמא עד עת ערב, וטהר.
פירוש: ענין השעיר לעזאזל מבואר בסולם זהר פרשת אמור אות רל״ח ואות רמ״ח עיי״ש. וענין פרה אדומה ה״ס המלכות מבחינת מצבה הראשון כמו שהיתה ביום ד׳ דמעשה בראשית בסו"ה ב׳ המאורות הגדולים (עיין בפתיחה לפירוש הסולם אות פ״ח ב' מצבים שבמלכות) שהיו ז״א ומלכות מלבישים ב׳ הקוים ימין ושמאל של הבינה, ז״א הלביש קו הימין דבינה, ומלכות הלבישה קו שמאל דבינה, ואז המלכות גדולה כמו ז״א, כי לא היתה מקבלת מז״א אלא מבינה, מאותו המקום שז״א מקבל. ויש מעלה במצב הא׳ יותר מבמצב ב׳, כי במצב א׳ היא בשלימות המדרגה כמו ז״א, אמנם יש חסרון גדול כי אז היא בבחינת חכמה בלי חסדים, ואין החכמה שבה יכולה להאיר בלי חסדים, והיא חשך וע״כ קטרגה (כמ״ש שם) אמנם לעצמה, היא בתכלית השלימות, ואין בה מום וכולה יפה מהארת החכמה שיונקת מקו שמאל דבינה, ולהיות שהיא מאירה בדינים אז, לכן כל הדינים התחתונים וכל כחות הטומאה מתעוררים לינק ממנה ושורים אז בעולם, עד שחוזרת למצב הב׳ שה״ס שריפת הפרה עד לאפר, היינו שהיא מתמעטת עד לנקודה וחוזרת ונבנית מחדש פב״פ שבמצב זה כל קיומה.
וזה אומרו (באות קמ״ז) ושלמה בגינה אמר, אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני, בגין פרה אדומה דאיהי מטהרת את הטמא וכו׳, מטהרת את הטמא מסטרא דימינא וכו׳ דימינא איהו מיא דאורייתא אע״ג דיהא טמא אתדכי בה, כי הדינים נמשלים לאש, מה אש גשמית בזמן שהיא מתוקנת, אין דבר טוב ממנה המועיל לקיום המציאות. ואם אינה מתוקנת אין משחית ומכלה את המציאות יותר מן האש. כך הם הדינים העליונים, בעת שהם מתוקנים כראוי כל שלימות של קיום המציאות הרוחני תלוי בהם, כגון הדינים המתוקנים בהקו האמצעי שבהם כופה את הקו השמאל להתחבר עם הקו הימין, נמצא גורם בזה להארת החכמה אשר אינה מאירה כלל בלי חסדים, והארת החכמה היא המקור של כל המוחין דגדלות שבפרצופים העליונים, ומוחין אלו נקראים מיא דאורייתא שבהתגלותם תלויה כל השלימות אע״ג דיהא טמא אתדבי בה כי במוחין אלו נכנע קו השמאל להאיר רק ממטה למעלה. ומטמאת את הטהור וכו׳ עיין בזהר חדש (פרשת יתרו אות קכ״ט) בפירוש הסולם, כי סמא״ל היה מלאו קדוש והגדול שבין המלאכים ששמשו לאדם הראשון בגן עדן, ואיסור אכילת עץ הדעת טוב ורע חל גם על מלאכי מעלה, והוא לא להמשיך הארת החכמה מקו שמאל ממעלה למטה וסמא״ל עבר על האיסור ההוא ואז הפילו אותו מקדושתו ונגזר עליו מיתה כי צד הטומאה סופו שיתבטל מן העולם, כי רק הקדושה היא נצחית.