זהר

קמח/א) בהאי תננא כל גווני אחידן ביה, בכל גוונא וגוונא, אחידן כמה מאריהון דדינא קשיא. דאחידן בההוא תננא. ולא מתבסמין כלהו, אלא בתננא דמדבחא דלתתא. וע"ד כתיב, וירח יי' את ריח הניחח. מהו הניחח. אתבסמותא דמארי דינא, נחת רוח.

פירוש הסולם

קמח/א) בהאי תננא כל וכו': בעשן הזה שבחוטמא, כל הבחינות אחוזים בו, ובכל בחינה ובחינה אחוזים כמה בעלי דין קשה, האחוזים בעשן ההוא. וכולם אינם מתבשמים אלא בעשן המזבח שלמטה. וע"כ כתוב, וירח ה' את ריח הניחח. מהו הניחח. הוא התבשמות של בעלי הדין. דהיינו נחת רוח.
פירוש. הדינים דשמאל בלי ימין בהתכללות הדינים דמסך דחירק נקראים עשן, ואש היא בחינת דינין דמפתחא בלבד, וגחלים הם דינים דמנעולא. וג' מיני דינים אלו כלולים בכל ספירה מה' ספירות חג"ת נ"ה שבחוטם, וז"ש, בהאי תננא כל גווני אחידן ביה, דהיינו ה' גווני חג"ת נ"ה כלולים בעשן הזה. בכל גוונא וגוונא אחידן כמה מאריהון דדינא קשיא כי בכל בחינה יש ג' מיני דינים שהם גחלים אש ועשן. וכל אלו כלולים בחוטם שהוא קו האמצעי, המיחד ב' עינים ימין ושמאל זה בזה, כי כל כח יחודו הוא במסך דחירק, ובעשן המחלישים כח השמאל, וע"כ הוא מיחדו עם הימין. אמנם כח המסך דחירק צריכים להעלות ממטה למעלה, ע"י הקרבת קרבן, או תפלה, כי האש והעצים והעשן היוצא מהם המסודרים על המזבח, ה"ס הדינים המתחברים בשמאל בלי ימין, שעל ידיהם נכנע קו השמאל, והחוטם שהוא קו האמצעי יכול ליחד אותו עם הימין. וז"ש, ולא מתבסמין כלהו אלא בתננא דמדבחא דלתתא, שעשן המזבח שבו כלולים אש ועצים, ממעטים את קו השמאל, ואז החוטם יכול ליחד הימין והשמאל, שע"י יחוד הזה כל הדינים מתבשמים. ונעשים לריח ניחח. ז"ש, וע"ד כתיב וירח ה' את ריח הניחח וכו'. ועי' לעיל (באד"ר אות רכ"ג ואות רל"ד) שבארנו באפן אחר, אשר אש ה"ס סומקא, דהיינו דינין דשמאל. ועשן ה"ס ה,כללות דסומקא ואוכמא. וגחלים ה"ס מלכות דמדת הדין ויש פנים לכאן לכאן.