זהר

קמח) דבר אחר, מושיבי עקרת הבית, דא שמטה, דאיהי עקרא, דהאי עלמא, עליה אתדבר. אם הבנים שמחה, דא יובלא, דכל חידו, וכל חדוה דכלהו עלמין ביה תליין. והאי קרא, כללא דכלא הוא, בגין דהאי כליל כלא, ברזא קדישא, ועל דא, סיומא דקרא הללויה.

פירוש הסולם

קמח) ד"א מושיבי עקרת הבית: זו היא שמטה, שהיא נוקבא דז"א, שהיא העיקר, כי עולם הזה מתנהג על ידה. אם הבנים שמחה: זהו יובל, שהוא בינה, שכל שמחה וכל חדוה שבכל העולמות בי"ע, בה תלויה, כי הנוקבא דז"א אין לה מעצמה כלום, אלא מה שז"א מקבל מבינה, ומשפיע אליה, ואז היא משפעת לכל העולמות, הרי שכל השמחה שבכל העולמות דהיינו בבי"ע, מן בינה באה.
והאי קרא וכו': ומקרא זה הוא כלל הכל, משום שזה כולל הכל בסוד הקדושה, דהיינו עולם הנסתר ועולם הנגלה, ועל כן סיומו של הכתוב הוא הללויה, שהוא למעלה מכל השבחים שבתהלים כמ"ש להלן (וישלח דף פ"ג אות ר"ע) ע"ש.