זהר

קמח) תא חזי, בשעתא דההוא נחש, אייתי לווטין על עלמא, ואתלטיא ארעא, מה כתיב, ולאדם אמר כי שמעת לקול אשתך וגו', ארורה האדמה בעבורך וגו', דלא תהא עבדא פירין ואיבין כדקא יאות, לקבל דא, ומשמני הארץ. בעצבנן תאכלנה, לקבל דא מטל השמים. וקוץ ודרדר תצמיח לך, לקבל דא, ורוב דגן ותירוש. בזעת אפך תאכל לחם, לקבל דא, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים, דאינון יעבדון ארעא, ויפלחון בחקלא, כד"א ובני נכר אכריכם וכורמיכם. וכלא נטל יעקב, דא לקבל דא, ומדיליה נטל. וקב"ה גרים ליה ליעקב, דיטול הני ברכאן, לאתדבקא באתריה וחולקיה, ועשו לאתדבקא באתריה וחולקיה.

פירוש הסולם

קמח) תא חזי בשעתא וכו': בוא וראה, בשעה שאותו הנחש הביא הקללות על העולם, והארץ נתקללה, מה כתוב, ​ולאדם אמר כי שמעת וגו' ארורה האדמה בעבורך וגו' שלא תעשה פירות ואבים כראוי, כנגד זה נתברך יעקב אחר ביאת המשיח, אחר שיתוקן החטא של עץ הדעת, ומשמני הארץ. דהיינו שתחזור לשלמותה. ועל הקללה בעצבון תאכלנה, נתברך כנגד זה מטל השמים, ועל הקללה וקוץ ודרדר תצמיח לך, נתברך כנגד זה, ורוב דגן ותירוש. ועל הקללה בזעת אפך תאכל לחם, נתברך כנגד זה, יעבדוך עמים וישתחוו לך לאומים שהם יעבדו הארץ ויעסקו בעבודת השדה. כמו שאתה אומר,​ובני נכר אכריכם וכורמיכם. והכל לקח יעקב, זה כנגד זה, שכל ברכה היה כנגד קללה אחת שבעץ הדעת, ומשלו לקח. והקב"ה סבב ליעקב שיקח אלו הברכות ויתדבק במקומו וחלקו, ועשו יתדבק במקומו וחלקו. ורבי יוסי מביא מזה סיעתא לדבריו, שהברכות נאמרו על גמר התקון, כי אז יתוקן החטא של עץ הדעת, ויתכן לזכות ברכה כנגד קללה, משא"כ מקודם שיתוקן החטא של עץ הדעת.