זהר

קמח) והיו הדברים האלה וגו'. ר' יצחק פתח, כל עצמותי תאמרנה יי' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו. האי קרא דוד אמריה ברוחא דקודשא, כל עצמותי תאמרנה, וכי מאן חמא, גרמי דאמרו שירתא. אלא האי קרא, בזמנא דקב"ה זמין לאחייא מתייא, וזמין קב"ה לאתקנא גרמי, ולקרבא כל חד וחד לאתרייהו, דכתיב ותקרבו עצמות עצם אל עצמו. וכתיב ועצמותיך יחליץ. כדין זמינין אינון למימר שירתא.

פירוש הסולם

קמח) והיו הדברים האלה וגו': רבי יצחק פתח, כל עצמותי תאמרנה ה' מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגוזלו. מקרא זה אמרו דוד ברוח הקדש. שואל, כל עצמותי תאמרנה, ומי ראה, שעצמות תאמרנה שירה. ומשיב, אלא מקרא זה נאמר, בזמן שהקב"ה עתיד להחיות מתים. ועתיד הקב"ה לתקן העצמות ולקרב כל אחת ואחת למקומה. שכתוב, ותקרבו עצמות עצם אל עצמו. וכתוב, ועצמותיך יחליץ. אז עתידים ישראל לומר שירה.