זהר

קמח) כדין ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל. הא אינון למיתן להו מיכלא אחרא, ולא תהא פגים בדרגא דילך. וע"ד ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם. מ"ט. בגין דאינון אתאחדו בסיהרא, ובעי שמשא לאנהרא לה. וע"ד ושמתי עליהם, בגין לאנהרא מן שמשא, כנהורא דסיהרא. ובגיני האי מיכלא דא, לא אתייא על ידא דמשה, בגין דלא יתפגים.

פירוש הסולם

קמח) כדין ויאמר ה' אל וגו': אז, ויאמר ה' אל משה אספה לי שבעים איש מזקני ישראל, הרי הם לתת להם מאכל אחר, שאינו מן השמים, שהוא מדגת משה. ולא תהיה נפגם במדרגה שלך. וע"כ ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם. מהו הטעם, הוא משום שהם נתאחדו בלבנה, שהיא הנוקבא, וצריך השמש, שהוא מדרגת ז"א, ומדרגת משה, להאיר לה, וע"כ ושמתי עליהם, כדי שיאירו מן השמש, שהוא מדרגת משה כאור הלבנה שהוא מן השמש, ומשום זה מאכל זה, בשר, לא בא על יד משה, אלא ע"י שבעים איש, כדי שלא יופגם. שלא יוצרך לרדת ממדרגתו כנ"ל.