זהר

קמח) והאי צדיק איש אקרי, הה״ד והורידו לאיש מנחה, כדאוקימנא. וכנסת ישראל דרמיזא ביום רביעאי, ברזא דמארת חסר, סמכא רביעאה מלכותא דדוד. בג״כ, אע״ג דאתריה דהאי צדיק יומא דשבתא, אתכליל ואתרמיז ביומא תליתאי, למהוי סמיך ליום רביעאי, ואיהו אנתו דיליה. בג״כ מאריה דאבדתא, מחזר על אבדתו, ובג״כ כתיב לתתא, ויוסף הוא השליט על הארץ.

פירוש מעלות הסולם

קמח) והאי צדיק איש וכו׳: וצדיק הזה יסוד נקרא איש ז״ש אצל יוסף והורידו לאיש מנחה כמו שהעמדנו. וכנסת ישראל היינו מלכות שנרמזת ביום הרביעי בסוד מארת חסר, והיא רגל הרביעי של המרכבה מלכותו של דוד העומדת בחזה, ולפיכך אעפ״י שמקומו של צדיק הזה יסוד, הוא יום השבת, כדי להאיר אל המלכות במקומה, עכ״ז נכלל ונרמז ביום השלישי להיות סומך אל המלכות שבחזה שהיא ביום הרביעי כי היא אשתו, ולכן בעל אבידה מחזר על אבידתו ומשום זה כתוב למטה בעולם הזה, ויוסף הוא השליט על הארץ.