פירוש הסולם
קמז)
ותו קב"ה כליל ליה לבתר בהוד, ועוד כלל אותו הקב"ה גם בספירת הוד.
אימתי, לבתר דמשח מלכין, ושואל אימתי כלל אותו הקב"ה בהוד, ומשיב, בעת שמשח המלכים שאול ודוד.
ועל דא שקיל איהו כמשה ואהרן, מה משה ואהרן בתרין סטרין דלעילא, אף הוא לתתא כגוונא דאינון ב' סטרי, ומאן אינון נצח והוד כגוונא דמשה ואהרן דלעילא וע"כ שקול שמואל כמשה ואהרן, מה משה ואהרן היו נבדלין לב' הצדדים, ימין ושמאל של מעלה, דהיינו למעלה מחזה, כך שמואל למטה, דהיינו בבחינתו שהיה מבחינת מחזה ולמטה דז"א, היה כמוהם בב' צדדים, ימין ושמאל, ומי הם אלו ב' צדדים, הן נצח והוד, ואעפ"י שהיו כאן רק צד אחד, דהיינו צד שמאל, מכל מקום על ידי שמואל נבדלו לב' צדדים, כמו משה ואהרן של מעלה. הרי, ששקול שמואל, אע"פ שהוא מחזה ולמטה, כמו משה ואהרן שהם מחזה ולמעלה. כי שמואל העלה הנה"י שמחזה ולמטה דזו"ן, להכלל בהזווג דפני אדם שבחג"ת דזו"ן למעלה מחזה.
(כנ"ל דף פ"ו ד"ה אמנם בביאור אלפי שנאן עש"ה) ואז נפרדו הנו"ה שמחזה ולמטה ונעשו לב' צדדים, כמו החסד וגבורה שמחזה ולמעלה. וז"ש
וכלהו דרגין אחידן דא בדא דכתיב משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו, שע"י שמואל נכללו כל המדרגות זו בזו, כי ע"כ נעשה שקול כמשה ואהרן, כנ"ל, כמרומז בהכ', משה ואהרן בכהניו ושמואל בקוראי שמו
דהא שית סטרין אתכלילו ואחידן דא בדא, שהרי שש קצוות חג"ת נה"י נכללו זה בזה. כי על ידי תיקונו של שמואל כנ"ל, שהעלה הנה"י שמחזה ולמטה דזו"ן וכללם בהחג"ת שמחזה ולמעלה, דהיינו שהמשיך מנקודת החולם לתוך הנצח ומנקודת השורק לתוך ההוד, ומנקודת החירק לתוך היסוד, ונמצאים נכללים כל השית סטרין זה בזה: שהנצח נתחבר עם החסד, וההוד עם הגבורה, והיסוד עם הת"ת. וכולם בפני אדם, שהוא מלכות.
