זהר

קמז) ויתן לך האלהים. רבי יוסי אמר, כל הני ברכאן, מסטרא דחולקיה דיעקב הוו, ומדיליה נטל, ואלין ברכאן, הוה קא בעי יצחק לברכא ליה לעשו, ובגין כך עבד קב"ה, וגרם ליה ליעקב, לנטלא מדיליה.

פירוש הסולם

קמז)​ויתן לך האלקים: רבי יוסי אומר, כל אלו הברכות, מצד חלקו של יעקב היו, ומשלו לקח, ואלו הברכות, שהיו באמת חלקו של יעקב, היה רוצה יצחק ליתן אותם אל עשו, ולפיכך עשה הקב"ה וסבב אל יעקב שיקח את שלו.
פירוש. כבר ידעת שענין הברכות, הוא נתינת כח לגמר התקון, בסו"ה וצודה לי צידה עם ה', הרומזת לתקון המלכות דצמצום א', כנ"ל, אם בדרכו של עשו, אם בדרכו של יעקב, כדי להנציח את דרך ההוא לנצחיות. (כנ"ל דף ס"א ד"ה ועתה ע"ש כל ההמשך) ונודע. שבסבת שבירת הכלים, נפלו ש"ך ניצוצין מהקדושה אל הקליפות, כמ"ש בזהר (פקודי אות תרע"ג) נציצין זריק לש"ך עיבר, שאח"כ תקן המאציל חלק מהם, ובסבת החטא דעץ הדעת חזרו ונפלו לקליפות. וכל עבודתינו בתורה ומצות הוא להוציא אלו ש"ך ניצוצין מן הקליפות ולהחזירם אל הקדושה. והם סוד המ"ן שאנו מעלים, הממשיכים כל המוחין שבמשך שתא אלפי שני דהוי עלמא, וכשיתבררו כל הש"ך ניצוצין, דהיינו על ידי המוחין הנמשכים מהם, אז יהיה גמר התקון.
וביאורם של אלו הש"ך ניצוצין, הוא, כי שמונה ספירות, שבכל אחת היו ד' בחינות חו"ב תו"מ, נשברו מן העשר ספירות דנקודים, הנקראים דעת, חג"ת נהי"מ. ונמצא שהם ל"ב בחינות שנפלו לקליפות, דהיינו ד' פעמים שמונה. אמנם מתוך שהעשר ספירות דנקודים היו כלולים זה מזה, באופן שבכל אחת מהן היו עשר ספירות, נמצא של"ב בחינות הנ"ל נשברו מהע"ס ההם הכלולים בכל ספירה וספירה, שהם עשרה פעמים ל"ב בחינות, שהן בגימטריא ש"ך. והנך מוצא שמפאת שבירת הכלים וחטא עץ הדעת נפל מספר ש"ך בחינות לקליפות.
ותדע כי לא כל הש"ך בחינות נתנו לעבודה ובירורים, אלא רפ"ח בחינות מהם בלבד, שהם ט' פעמים ל"ב בחינות מט' ספירות הראשונות, אבל ל"ב בחינות של המלכות שבהם, לא ניתנה לבירור, ואין צורך לברר אותה, אלא שעם השלמת בירורי רפ"ח ניצוצין, נבררו ל"ב ניצוצין הללו מאליהם. וזה שאמרנו לעיל, שכללות כל הזיוגים של שתא אלפי שני, ה"ס זווג הכללי שבגמר התקון, כי אחר שנשלמו הבירורין של כל רפ"ח ניצוצין, להיותם נעשים למ"ן לזיוגי זו"ן, שעל ידיהם יוצאים כל המוחין בזה אחר זה בשתא אלפי שני, בא אז זווג הגדול, המקבץ כל הפרטים הללו לכלל אחד, ומגדלה של ההארה הזאת, נבררו ונתקנו ל"ב ניצוצי המלכות, ואלו ל"ב ניצוצי המלכות, מכונים ל"ב האבן. וע"כ נאמר אז, והסירותי את ל"ב האבן מבשרכם. ובזה תבין, שמה שיצחק אמר לעשו, וצודה לי צידה עם ה' היתה כונתו לל"ב ניצוצי המלכות הללו, שהם נבררים רק על ידי רפ"ח הניצוצין המתקבצים יחד לסוד זווג הכללי. אשר הקבוץ הזה מתבאר בהכתובים ויתן לך האלקים וגו' (כנ"ל דף ס"א ד"ה ועתה).
וזה אמרו רבי יוסי אמר, כל הני ברכאן מסטרא דחולקיה דיעקב הוו, ומדיליה נטל. כי ר"י סבר, שהברכות הם לגמר התקון כנ"ל, והם הכללות של כל פרטי פר"ח ניצוצין שנבררו על ידי הזווגים שבזה אחר זה במשך הזמן דשתא אלפי שני, שבקבוצם נגמר התקון כנ"ל, ואלו הזווגים והמוחין יצאו רק בחלקו של יעקב להיותו בחינת קו אמצעי המייחד ב' הקוין ימין ושמאל זה בזה בעת עליתו לבינה, שאז, כיון דתלת נפקי מחד, חד בתלת קיימא, (כנ"ל ב"א דף רפ"ז ד"ה תלת ע"ש) שבסדר הזה מתגלים כל המוחין דזו"ן ונשמות הצדיקים. ועשו אין לו חלק באלו המוחין כלל, ואינו חפץ בהם כמ"ש לעיל (פרשת חיי שרה דף ה' ד"ה ודיירי עפרא) וקריב טב לאתמנאה בהו, לא תאיבין גלגולא והפוך עש"ה. הרי שכל אלו הברכות היו חלקו של יעקב, וז"ש כאן ואלין ברכאן, שהם חלקו של יעקב, הוה קא בעי יצחק לברכא ליה לעשו, רצה יצחק לברך בהם את עשו. דהיינו שאחר שיתתקן ל"ב האבן על ידי יעקב, אשר אז, זה הפחד שהיה בסוד לא זכי הא רע, (בהקדמת ספר הזהר דף קכ"ג אות קכ"ב) לא יהיה עוד, כין שמתתקן הכל, מאז ואילך יוכל עשו להמשיך מלמעלה למטה כחפצו, בלי שום פחד, ונמצא לפי זה שיכין צדיק ח"ו וילבש רשע, כי על ידי פר"ח ניצוצין שברר יעקב, שנברר עמהם ל"ב האבן מהקליפות, והוסר הרע מן העולם, נמצא שהכין בזה שיוכל עשו להמשיך דרכו בטומאה ממעלה למטה, ונמצא עשו יורש כל יגיעתו של יעקב, כמבואר בסו"ה הוה גביר לאחיך, דהיינו שאחיך יעבוד ואתה תקבל כל הריוח, משום שכל מה שקנה עבד קנה רבו, ויצחק רצה לומר זה לעשו, ובגין כך עבד קב"ה וגרם ליה ליעקב לנטלא מדיליה, אשר יעקב קבל הברכות האלו כי שלו המה, והוא נעשה גביר לאחיו עשו, כמשה"כ יכין רשע וצדיק ילבש, וכל מה שקנה עשו קנה יעקב, כמ"ש לעיל, ועוד יתבאר לפנינו.