זהר

קמז) ונפשא אזלא ובעיא לסלקא. וכמה דרגין לדרגין לסלקא, שטאת, והיא אתערעת, בהני קומרין טהירין דמסאבותא, אי היא דכיאת, דלא אסתאבת ביממא, סלקא לעילא, ואי לאו דכיאת, אסתאבת בינייהו, ואתדבקת בהו, ולא סלקא יתיר.

פירוש הסולם

קמז) ונפשא אזלא וכו': והנפש הולכת, מן הגוף, ומבקשת לעלות. וכמה מדרגות על מדרגות הם, לעלות. היא משוטטת ופוגשת בקליפות של אורות הטומאה. אם היא טהורה, שלא נטמאת עם הגוף ביום, היא עולית למעלה. ואם אינה טהורה, היא נטמאת בין הקליפות הללו ומתדבקת בהן, ולא תעלה עוד.