זהר

קמז) מתניתין. עשר ספירות בלימה. א'. תנן ארבע תקיפין רוחי עלמא, תרין סטרין ממשין, מטלנוי עביד בגוון. אתקין חד בלי כלום. ונפיק מצפון, חד ספר ושוי עלוי תלת אתוון רשימן. אתקין תחותוי תלת אחרנין, רשים חד על תרין, ושוי עלוי את ת'.

פירוש הסולם

קמז) מתניתין, עשר ספירות וכו': משנה. ביאור עשר ספירות בלי מה. ספירה א' היא ספירת הכתר. למדנו ארבעה רוחות העולם חזקים. ב' צדדים הם ממשיים, נסיעותיו עושה בתוכם. התקין צד אחד בלי כלום. ויצא מצד צפון ספר אחד. ושם עליו ג' אותיות רשומות. התקין תחתיו שלש אותיות אחרות. רשם אחד על שנים. ושם עליו אות ת'.
פירוש. הזהר מבאר והולך כאן עשר ספירות שבמלכות, מבחינת עקרי החידושים המיוחדים לכל ספירה בפני עצמה. ותחילה מבאר הספירה הראשונה שהיא כתר שבמלכות. ומשום שהיא ספירה הראשונה שהיא השורש לט"ס האחרות, לכן מביא בה ג' קוין של ז"א, שמהם מקבלת כתר המלכות. וממנה נמשך לשאר הספירות שבמלכות. וע"כ אינו מביא אותם בשאר הספירות. ואח"כ מביא ג' אמצעיות שהן חג"ת דכתר, וג' אחרונות, שהן נה"י דכתר, ולבסוף מביא כח"ב דכתר.
וז"ש, תנן ארבע תקיפין רוחי עלמא, שהם ד' רוחות העולם דרום צפון מזרח, שהם סוד ג' קוין דז"א חג"ת, ורוח מערב, שהיא סוד המלכות, המקבלת מג' קוין דז"א. ומבאר אותם, ואומר, תרין סטרין ממשין. שב' הצדדים, שהם קו ימין וקו שמאל, הם אורות ממשיים, כי כל אורות החסדים הם בקו ימין, וכל אורות החכמה הם בקו שמאל. ונודע, שגילוי האורות בסדר ג' קוין מכונה נסיעה, משום שהם בתלת דוכתי, (כנ"ל בזהר בשלח דף ל"ט ד"ה וג') וז"ש, מטלנוי, עביד בגוון, שנסיעותיו לגלות אור החסדים ואור החכמה, הוא עושה רק בב' הקוין ימין ושמאל בלבד. אתקין חד בלי כלום, כי קו אחד האמצעי, התקין בלי כלום, כלומר שאין בבחינתו עצמו כלום, והוא רק כולל אותם האורות, שיש בקו ימין ובקו שמאל, ואינו מוסיף עליהם שום חידוש אור מה שהוא. ואחר שביאר ג' קוין דז"א, מתחיל לבאר ספירת הכתר של המלכות. וז"ש, ונפיק מצפון חד ספר, שמצד שמאל של ז"א, המכונה צפון, יצא ספר אחד, שהוא המלכות הנקראת ספר, שהיא מקבלת מג' קוין דז"א. והיינו ספירה ראשונה דמלכות הנקראת כתר. ושוי עלוי תלת אתוון רשימן, ששם על המלכות ג' אותיות, שהם ג' קוין הנמשכים מג' קוין דז"א, שהם חג"ת דכתר, אתקין תחותוי תלת אחרנין, היינו ג' קוין שמחזה דפרצוף הכתר ולמטה, הנקראים נה"י דכתר. רשים חד על תרין, שרשם ספירה אחת על שנים, כלומר שהתקין ג' קוין דג"ר, שקו האמצעי הוא למעלה, וב' קוין הימין והשמאל הם למטה. כי כתר דכתר, הוא קו אמצעי, המיחד ימין ושמאל, שהם חכמה ובינה דכתר. (ועי' בפלפה"ס אות מ'). ובזה נשלמו עשר ספירות דכתר. אמנם יש ע"ס גם בכל ספירה וספירה שלמטה מכתר, אלא שאינו מזכיר בהן כל הענינים, אלא רק העקרים המיוחסים ביחוד לכל ספירה בפ"ע, ולא יותר. ורק בכתר, שהוא שורש כל הספירות, מזכיר עשר הספירות שבו.
ונודע שבכתר דכל מדרגה תלוי תקון המתקלא, שה"ס מסך הכפול מעלית המלכות לבינה שאין המלכות יוצאת משם לעולם, (כמ"ש בספרא דצניעותא אות ד' ואות ה' בהסולם עש"ה) שלולא תקון זה לא היה יכול קו האמצעי ליחד ב' הקוין, ימין ושמאל, זה בזה (כמ"ש שם) וסוד המתקלא הזה מרומז באות ת'. וז"ש, ושוי עלוי אות ת'. ששם המתקלא המכונה ת', בספירת הכתר.