זהר

קמז) ת״ח, רזא עלאה דאורייתא מאי עץ פרי עושה פרי, לקבל יומא דשבתא איהו, מ״ט אתכליל ביום תליתאי. רזא עלאה איהו. בגין דתנינן, רשב״י אומר, מ״ט כתיב באורייתא כי יקח איש אשה, ולא כי תלקח אשה לאיש, בגין דארחיה דב״נ לאהדרא ומתבע אנתו. מתל לב״נ, דאתאביד ליה אבדתא, מארי דאבדתא מחזר למתבע אבדתא דיליה.

פירוש מעלות הסולם

קמז) ת״ח רזא עלאה וכו': בא וראה סוד עליון שבתורה למה עץ פרי עושה פרי שהוא נגד יום השבת, וצריך להיות במקומו להאיר אל המלכות, מהו הטעם שנכלל ביום השלישי שהוא תפארת. ומשיב אלא סוד עליון הוא. משום שלמדנו רשב"י אומר, מהו הטעם שכתוב בתורה כי יקח איש אשה, ולא כתוב כי תלקח אשה לאיש. משום שדרכו של איש לחזור ולבקש על האשה. משל, לאדם שאבדה לו אבידה, בעל האבידה מחזר לבקש אבידתו.