זהר

קמו/ב) אשר לא עלה עליה עול, משעבודא דגלותא, בגין דאיהי שכינתא עלאה אתקריאת. ולא עוד אלא דאיהי אתקריאת שבת, דאיהי אסור במלאכה, בגין דאתקריאת חרות.

פירוש מעלות הסולם

קמו/ב) אשר לא עלה וגו': אשר לא עלה עליה עול, הוא מצד שמקבלת הארת בינה, שהיא חרות משעבוד גליות, משום שהיא נקראת שכינה עליונה, כי כשמלכות עולה לבינה היא נעשית כמוה, כפי הכלל שתחתון העולה לעליון נעשה כמוהו. ולא עוד אלא שהיא נקראת שבת, שהיא אסור במלאכה, כי הוא יום מנוחה, משום שנקראת חרות. וכתוב בזהר חקת (סוף דף ק״פ) דאיהי חירו, באתר דאיהי שלטא והזר הקרב, לית רשו לסטרא אחרא לשלטאה לא שטן ולא משחית ולא מלאך המות דאינון מסטרא דגיהנם, (ועיין בפרשת פנחס דף רמג:).