זהר

קמו) ותמן אתעכבת צלותא, עד דכלהו משריין סלקין עמה לגו ההוא רקיעא חמישאה, ותמן איהו ממנא חד גדרי"אל שמיה, והוא מארי קרבין דשאר עמין. וכד צלותא סלקא, כדין אזדעזע הוא, וכל משריין דיליה, ואתבר חילייהו, ונפקי וסגדי, ומעטרין לההיא צלותא.

פירוש הסולם

קמו) ותמן אתעכבת צלותא וכו': ושם מתעכבת התפלה, כדי להדבק באויר דגבורה בהמדרגות אשר שם, כי ברקיעים הקודמים, נה"י לא היתה צריכה להתעכב כל כך מפני שהם נכללים בת"ת (כנ"ל באות קל"א בסולם) עד שכל המחנות עולים עמה לרקיע החמישי, שהוא גבורה, ושם ממונה אחד ששמו גדריאל, והוא בעל מלחמות של שאר העמים, כי הגבורה ה"ס קו שמאל שהעמים נאחזים בו. וכשהתפלה עולה, שנושאת בתוכה המסך דקו אמצעי, הממעט את קו השמאל, מג"ר כנ"ל, אז נזדעזע הוא וכל המחנות שלו, ונשבר כחם, ויוצאים ומשתחוים, דהיינו שמרכינים ראשם, שהוא הג"ר שלהם, ומעטרים לתפלה ההיא.