זהר

קמו) דיקנא, בספר בן סירא, קליל דקן קורטמן, עב דקן איהו ברבויא דליחא בלחותא דיליה, ובגין דא איהו פתיא שטיא, אמר רבי שמעון מאן דלית ליה דיקנא באנפוי ובפימוי אלא זעיר, הוא פקחא, דמרה ירוקא איהי אתגברת עליה, ולית ביה לחותא כלל, דיקנא בינונית דא איהו איש תם, דעתיה שלים, מאן דלית ליה דיקנא באנפוי כלל, מרה קרירא ויבשתא אתגברת עלוי, לית ביה לחות וחמימות כלל, מארי דעציבו איהו, עובדוי כאתתא.

תרגום

קמו) דיקנא וכו'. הזקן, בספר בן סירא, דליל זקן, ערום. עב זקן, הוא ברבוי הליחה בלחות שלו, ומפני זה הוא פתי שוטה. אמר רבי שמעון, מי שאין לו זקן בפניו ובפיו אלא מעט הוא פיקח (נ״א בקי). שמרה ירוקה היא מתגברת עליו. ואין בו לחות כלל. זקן בינוני זה הוא איש תם, דעתו שלימה. מי שאין לו זקן בפניו כלל, מרה קרה ויבשה מתגברת עליו, אין בו לחות וחמימות כלל. בעל עצבות הוא. מעשיו כאשה.