זהר

קמו) כיון דנח רוגזיה, אהדר רישיה ובכה, ואמר, יי' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. כמה תקיף חילא דשמא קדישא, תקיפא בכל ארעא, וכמה חביבין מלי דאורייתא, דלית לך מלה זעירא דלא תשכח לה באורייתא, ולית מלה זעירא דאתיא באורייתא, דלא נפקת מפומיה דקב"ה. מלין אלין דשאל ההוא רשע, אנא שאלנא יומא חד לאליהו, ואמר דהא במתיבתא דרקיעא, אתסדרו קמיה דקב"ה, והכי הוא.

פירוש הסולם

קמו) כיון דנח רוגזיה וכו': כיון שנח כעסו, החזיר ראשו ובכה ואמר, ה' אדוננו מה אדיר שמך בכל הארץ. כמה חזק הוא הכח של השם הקדוש התקיף בכל הארץ, וכמה חביבים דברי תורה, שאין לך דבר קטן שלא תמצאהו בתורה, ואין דבר קטן שבא בתורה, שלא יצא מפיו של הקב"ה. דברים אלו ששאל אותו רשע, אני שאלתי יום אחד את אליהו, ואמר, כי במתיבתא דרקיע, סודרו אותם הדברים לפני הקב"ה, וכך הם.